רק דברים טובים

בישיבת הממשלה שהתקימה אתמול, הוחלט על שימור ושחזור המשכן ההיסטורי של נשיאי ישראל, שבשכונת רחביה.  צריפי העץ ההיסטוריים, ששימשו  משכן נשיאי ישראל בין השנים 1972-1952, ישוחזרו ויהפכו לאתר ביקורים מוזיאלי וחינוכי. משרד ראש הממשלה יקצה לצורך כך תקציב של עד שני מליון שקלים, שיועברו דרך משרד התרבות והספורט.

יצחק בן-צבי, אשר נבחר לנשיא השני של מדינת ישראל בשנת 1952, לאחר מותו של הנשיא חיים ויצמן, סירב יצחק בן צבי לעבור למשכנו של קודמו בתפקיד ברחובות והתעקש להמשיך להתגורר בירושלים. באותה העת, התגוררו בן-צבי ואשתו רחל ינאית, בדירה בגודל של כ-40 מ"ר ברחוב אבן-גבירול בשכונת רחביה.

נירית שלו-כליפא, אוצרת ביד בן-צבי, מספרת שהמדינה רכשה בעבור בן-צבי ורעייתו את הבית של משפחת ולרו (משפחה ספרדית ותיקה ומוכרת בעיר) כבית לנשיא, אולם לא היה ניתן להקים בו אולם לקבלות פנים. ובני הזוג גם התעקשו , שלא יכול להיות שהנשיא יגור בבית בתקופת הצנע ,בה חלק מהעם מתגורר בפחונים וצריפים במעברות,ולכן בסופו של דבר הביאו שני צריפים שרידים ממלחמת העולם השנייה. שבגדול מביניהם הקימו אולם לקבלות פנים ובשני פינות ישיבה. מספרת שלו כליפא ומוסיפה כי רחל ינאית גייסה את אחותה בתיה לישנסקי, לימים כלת פרס ישראל לאומנות, שיצרה בצריף תבליטי עץ של שבטי ישראל ,גילופי עץ של שבעת המינים, מנורת שבעת הקנים ועוד.

גם מחליפו של יצחק בן-צבי, זלמן שזר, העביר את רוב שנותיו כנשיא בקבלות פנים בצריף. בשנת 1972,מסבירה שלו כליפא, נחנך בית הנשיא החדש ושני  הצריפים הפכו לאולמות הרצאה. במשך השנים בוצעו בשני הצריפים תוספות שונות, המקשות על האפשרות לשים לב לפרטים כמו לחלון ויטראז' מצויר של ילדי כפר הנוער העין כרם, שמוסתר היום על ידי מסך.

במסגרת הליך שמור הצריפים שיכלול שימור חיציני ופנמי יוחזור הצריף הגדול לעיצובו המקורי, והצריף יפתח לביקורי הקהל, ובנוסף יוצגו בו המתנות ועבודות האומנות שהוצגו בו בעבר, כי היום אנחנו מבינים שזה פסיפס החברה הישראלית, אומרת שלו כליפא. הצריף הקטן ימשיך לשמש אולם הרצאות אולם הדגש יהיה בשימורו החיצוני.

בנוסף להחלתה על שימור ושיחזור הצריפים, הנחה אתמול ראש הממשלה, להקצות השנה עוד כ-5 מליון שקלים לפרויקטים בתחום המורשת בירושלים: ישנה חשיבות להפעלת תוכנית המורשת עוד השנה, אמר מזכיר הממשלה, צבי האוזר שמרכז את התוכנית של ראש הממשלה ביבי נתניהו.

נועה קושרק,  "הארץ"