דצמ 222011
 

אחד המקצועות החשובים במערכת החינוך הוא מקצועו של המורה-המחנך, אך נכון להיום אין כלל הכשרה למקצוע הזה.

מחנך הוא מורה שהוכשר להורות מקצועות שונים-והוסמך למחנך בידי מנהל בית-הספר, אולם, במכללות החינוך אין הכשרה לתפקיד, ההנחה היתה כי זה מקצוע שאי אפשר ללמד אותו. במכללת "אורות ישראל" ,המכללה האקדמית הדתית לחינוך שמונה 2.000 סטודנטים, הוחלט לבדוק אם אפשר בכלל להכשיר אנשים להיות מחנכים. במכללה הופעלה במשך שש שנים תוכנית יחודית שבנו ד"ר שרגא פישרמן וד"ר יוסי הרשליקוביץ בלווי משרד החינוך. התוכנית כללה מפגשים בין הסטודנטים לתלמידי תיכון, אשר סייעו לסטודנטים להתמודד עם קשיים. החוקרים גילו כי התהליך חיזק את הזהות המקצועית של הסטודנטים ומצאו כי התגברה תחושת השליחות שלהם.

עקב תוצאות הניסוי הוחלט במכללת "אורות=ישראל" להמשיך בהכשרת סטודנטים לתפקיד המחנך. במסלול המושתת על מסקנות הניסוי, במחקר תמכו גם האגף לניסויים ויזמות,והאגף להכשרת עובדי הוראה, ובכוונת משרד החינוך לבחון את התוצאות וללמוד אותן.

יעל ברנובסקי (ישראל היום)

נוב 152011
 

יו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ח"כ אלכס מילר(ישראל ביתנו), הניח על שולחן הועדה הצעת חוק יסוד הקובעת את זכותם של הורים לבחור ולקבוע את המקום שבו ילמדו ילדיהם.

לדברי מילר, "אפשרותם של הורים לשלוח את ילדיהם לבית-ספר באזור רישום שונה ממקום מגוריהם היא קשה מאד עד בלתי אפשרית. מצב זה, עומד בסתירה לחקיקה קיימת, ולכן יש להעניק לזכות זו של ההורים מעמד חוקי כך שלא יהיה פשוט לפגוע בה כפי שקורה עכשיו.

עוד הסביר מילר כי "בהיעדר אלטרנטיבה מעשית, יש מקרים רבים של העתקת מקום מגורים, בפועל או ברשומי משרד הפנים, והורים נאלצים לנהל מאבקים משפטיים אל מול הרשויות, תהליך היוצר ניכור וגוזל משאבים רבים". מילר הודיע כי יביא בקרוב את הצעת החוק להצבעת הממשלה.

בדיון ועדת החינוך של הכנסת, שהתקיימה לפני כמה חודשים, הודיע מנכ"ל משרד החינוך היוצא ד"ר שמשון שושני, כי בשנה הבאה ייערך פיילוט ב-16 רשויות מקומיות שיאפשר הרחבת הבחירה בין בתי הספר החל מכיתה א".

יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אתי בנימין מתנגדת לפתיחת אזורי הרישום עד שתנאיהם של כלל התלמידים יהיו זהים . "צריך ליצור תנאים שווים בין כל בתי הספר, יש לאפשר הסעות לילדים ממשפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך, שעשויות לא לבחור בבית-ספר מסוים בגלל עלות הנסיעות, יש לממן מלגות לתלמידים המבקשים להרשם לבתי-ספר ייחודיים שבהם התשלומים גבוהים, ורק שיתקיימו כל אלו התנאים, ניתן יהיה לפתוח את אזורי הרישום.

יעל ברנובסקי (ישראל היום )

אוג 282011
 

בעוד כמה ימים יחזרו התלמידים לבתי הספר, אולם לא רק לספסל הלימודים. רבים מהם מתחילים תהליך חינוכי לא פחות חשוב, התנדבות בפרויקטים שונים בהם סיוע לקשישים, לילדים בסיכון, לניצולי השואה ולמד"א, במסגרת תוכנית חדשה שנקראת "להיות אזרח".

רוב התלמידים בישראל בישראל מתחילים להתנדב בכיתה י, כאשר משרד החינוך אינו מחייב, אלא ממליץ למנהלי בתי הספר לשלבם בפרויקטים שונים. החל משנת הלימודים הקרובה, ייפתח ב- 165 בתי ספר "פיילוט" של תוכנית "להיות אזרח" ובמסגרתה ימשיכו התלמידים בהתנדבות עד סוף לימודיהם בבית הספר ובסיומם יקבלו גם תעודת בגרות חברתית.

במשרד החינוך מתכננים לתת לבעלי תעודת בגרות חברתית זכאויות שונות במוסדות להשכלה גבוהה ובצבא. "כל התוכניות שלנו מיועדות לבניית מעורבות של הנוער", אמרה אמש טליה נאמן, מנהלת אגף תכנים ותוכניות במינהל חברה ונוער של משרד החינוך, "התוכנית מפתחת גיבוש זהות לאומית והומניסטית ועוזרת לבני הנוער לתרום בקהילה,תעודת בגרות חברתית שיקבלו התלמידים בסוף י"ב היא לא רק תעודת הוקרה, אלא תהיה מוכרת גם לצורך נקודות זכות באונברסיטה ולצורך קבלת תפקידים נחשקים בצבא".

היבט נוסף של תוכנית "להיות אזרח" הוא הרחבה של עריכת טקסים המונהגים בבתי הספר בעת קבלת תעודת זהות. במהלך שנת הלימודים הקודמת, גיבשו במשרד החינוך בשיתוף משרד הפנים חוברת מיוחדת, המסבירה לכל תלמיד את המשמעויות של להיות אזרח במדינת ישראל ואת משמעותם של הסמלים הישראליים, זאת בנוסף להסברים על חשיבותה של ההתנדבות בקהילה. החוברת מחולקת לתלמידים שמגיע זמנם לקבל את התעודה הכחולה.

"בטקס אומרים לתלמידים שהם הופכים לאזרחים ,אולם עד היום בני 16 קיבלו תעודות זהות לא חשבו יותר מידי על המשמעות שלה", אומרת נאמן, "החוברת שפיתחנו עוזרת גם למחנך להסביר מהי תעודת זהות, מהם יחסי הגומלין בין האזרח למדינה ומהי אזרחות פעילה".

יעל ברנובסקי (ישראל היום )

דילוג לתוכן