בן-לוין, המשחק בקבוצת כדורגל בניו ג'רזי בארצות הברית, החליט לעשות מעשה לרגל היכנסו לעול מצוות, ולגייס תרומות מספונסרים ומבני משפחה, כדי לרכוש ציוד ספורט לילדים עולים מאתיופיה.
בימים אלו, עובדים במתחם הרכבת בירושלים, בטמפרטורה של 10 מעלות מתחת לאפס, עשרות אמנים, פסלים, תאורנים, מעצבים ובנאים סינים, המקימים את עיר הקרח בבירה, לקראת פסטיבל הקרח הבינלאומי הראשון בישראל.
בחפירות ארכיאולוגיות ליד העיר עכו, נחשף לאחרונה חותם זעיר עם דמותה של מנורת בית-המקדש, אשר שימש להחתמת מוצרי מאפה וייתכן שהיה שייך למאפיה שסיפקה לחם כשר ליהודי עכו בתקופה הביזאנטית לפני 1,500 שנה.
רשות העתיקות מנהלת בימים אלו חפירות מבוקרות בחורבת עוצה, ממזרח לעכו, לפני שתונח במקום מסילת הברזל עכו-כרמיאל. בחפירות התגלה חותם עשוי חרס השייך לקבוצת "חותמות לחם" ששימש בדרך כלל להחתמת מיני מאפה.
ד"ר דני שיאון, המנהל את החפירה מטעם רשות העתיקות, אמר אתמול כי "זו הפעם הראשונה שמתגלה חותם זה בחפירה ארכיאולוגית מבוקרת, כך שאפשר לקבוע את מוצאו ואת תאריך ייצורו. חשיבותו הגדולה היא בהוכחת קיומה של קהילה יהודית ביישוב עוצה בתקופה הביזנטית-הנוצרית. הימצאות יישוב יהודי קרוב לעכו, באזור שבתקופה זו היה נוצרי מובהק מהווה חידוש במחקר, בשל הקירבה הגאוגרפית של חורבת עוצה לעכו. יש לשער שהיישוב סיפק דיברי מאפה כשרים ליהודי עכו בתקופה הביזאנטית.
על פני החותם, חרוטה מנורת שבעת הקנים על בסיס צר, בקצה הידית חרותות מספר אותיות יווניות המקיפות עיגול ונקודה. על פי הצעת ד"ר לאה די-סגני מהאוניברסיטה העברית, ייתכן שמופיע בו השם לאונטיוס-שם שהיה נפוץ בין היהודים בתקופה זו ומוכר גם גם מחותם לחם יהודי אחר, שמוצאו אינו ידוע. ברשות העתיקות העריכו כי ייתכן שזה שמו של האופה מחורבת עוצה.
ד"ר דוד עמית מרשות העתיקות, החוקר את נושא חותמות הלחם, הוסיף אתמול כי "אפשר לשער שחותמות עם סמל המנורה ייוצרו באופן סדרתי בעבור אופים יהודים וכל אחד מהאופים העלו חרט את שמו על פני הידית, שאף שימשה חותם. כך היה אפשר להחתים על פני בצק המאפה, לפני אפייתו, חתימה כפולה, את המנורה, סמל הזהות היהודית הכללי של המאפיות היהודיות, ולאחר מכן גם שמו הפרטי של האופה, מה שהוסיף ערובה ואמינות לכשרותו של המאפה".
יורי ילון (ישראל היום)
רשות העתיקות תחשוף הבוקר לראשונה, חותם קטן ראשון מסוגו המתוארך, על פי הערכות של מומחי ארכיאולוגיה, לתקופת בית המקדש השני, אשר שימש את עובדי בית-המקדש לצורך אישור עבור כל מי שהיטהר בו.
מדובר בפריט נדיר ביותר בעל משמעות היסטורית רבה, המעיד על הפעילות הענפה שהתרחשה בבית המקדש השני.
החותם שייחשף היום, באירוע חגיגי בעיר דוד בירושלים, במעמד שרת התרבות והספורט לימור לבנת, ושר החינוך גדעון סער ובהשתתפות עשרות תלמידים, ייחשף החותם שהתגלה לאחרונה על ידי הארכיאולוגים של רשות העתיקות בחפירות שנערכו סמוך לכותל המערבי.
ברשות עתיקות ציינו אתמול כי הממצא היחודי קשור בתהליך הטהרה. חשיבות החותם, שהתגלה בחפירות סמוך למקום שבו שכן בית-המקדש השני, שנחרב בשנת בשנת 70 לספירה על ידי הרומאים, היא בכך שהוא מהווה הוכחה חותכת להקפדה היתרה על טהרה של הנכנסים בשערי בית-המקדש.
יורי ילון (ישראל היום)
במקום שלג-קרח: עירית ירושלים תקים בקרוב עיר קרח ובה פסלי ענק ואטרקציות מיוחדות – מדובר באחד הפרויקטים הגדולים ביותר שהיו בבירה בשנים האחרונות.
המיזם היחודי, שיוקם במתחם הרכבת הישן סמוך לתיאטרון החאן, יפתח לקהל הרחב בחג הפורים ויפעל במשך כחודשיים, חברת אריאל, המשמשת זרוע הביצוע של עירית ירושלים בתחום ההפקות והאירועים בקנה מידה רחב, מסיימת בימים אלא את שלב התכנון של העיר הקפואה. הפרויקט המיוחד יכלול בניית עיר קרח באולם קירור גדול ממדים שיוקם לטובת המיזם ובו תשרור טמפרטורה של עשר מעלות מתחת לאפס. את העיר הירושלמית המיוחדת יקימו פסלים בקרח, שיובאו מסין ויעצבו מבנים בדמות חומות העיר העתיקה בירושלים, מגדל דוד, טחנת הרוח במשכנות שאננים ושער יפו, שדרכו יוכלו המבקרים לעבור.
בנוסף יהיו במתחם מגלשות מקרח ומתחם החלקה על הקרח, ואפילו יעוצב בר משקאות שיהיה עשוי כולו מקרח. המבקרים ישלמו בכניסה למתחם ויקבלו מעילים מיוחדים , שישמרו על חום גופם במהלך הביקור המקפיא בעיר הקרח בבירה.
יורי ילון (ישראל היום)
מקווה טהרה מתקופת בית שני התגלה, בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות סמוך לקיבוץ צרעה.
החפירה גילתה מבנה רבוע שיש לו שלושה קירות מטויחים בשכבה דקה, דבר שאיפשר את אגירת המים . בפינה הותקנה תעלה, שניקזה את המים אל תוך המקווה, ונחשפה גם רצפה מטויחת, ממנה יורדות שלש מדרגות לכיוון מערב לעבר הפתחים החצובים בסלע.
מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, הארכיאולוג פבלו בצר, מסביר את חשיבות התגלית. "זו הפעם הראשונה שנחשף באזור הזה שריד מימי הבית השני. ידענו מהתלמוד וממקורות לא יהודיים שברכס הזה, כמו ברוב שפלת יהודה, היתה קהילה ענפה לפני 2000 שנה ועד חורבן בית המקדש בשנת -70 לספירה. למרות סקרים וחפירות רבים שקיימנו כאן, לא נתקלנו עד היום בשרידים מהתקופה הזאת". הארכיאולוג פבלו בצר ציין כי עדיין לא ידוע מה שם הישוב היהודי שאליו השתייך המקווה.
יורי ילון(ישראל היום) .
הקרן הקיימת לישראל, הקימה סוכות כשרות ביערותיה ברחבי הארץ לטובת ציבור המטיילים, על מנת לאפשר להם ליהנות מפיקניקים בטבע ובמקביל לקיים את מצוות החג.
הסוכות נבנו במוקדים המשמשים במהלך השנה, ובחגים בפרט, מושכי קהל מטיילים רב, כך למשל, בצפון הוצבה סוכה באגמון החולה לרווחתם של המטיילים שיגיעו להשתתף בשלל הפעילויות המגוונות שמציע האתר במהלך החג.
במרכז הארץ הקימו יערני קק"ל, ארבעה סוכות, בחניון פורת שבשרון, בבר בהר שנמצא בפארק עצמאות, הסמוך למושב בר-גיורא, ביד קנדי, הנמצא ביער עמינדב ובאתר הסטף.
באזור הדרום יוכלו המטיילים ליהנות מישיבה בסוכות בפארק גולדה ובפארק ירוחם. בקרן הקיימת מציינים כי כל הסוכות תהיינה פתוחות לקהל הרחב במהלך כל ימי החג.
יורי ילון (ישראל היום)
הסכם פורץ דרך בהנצחת השואה. יד ושם חתם לאחרונה על הסכם עם רשות הארכיונים הלאומית בליטא ובקרוב אף ייחתמו הסכמים חדשים עם הארכיונים הלאומיים באוקראינה ובבלרוס. במסגרת ההסכמים יצלם יד ושם עותקים של מסמכים רבים הנוגעים לתקופת השואה ונמצאים בארכיונים הממלכתיים בליטא, באוקרינה ובבלרוס.
צילום המסמכים והעברתם למוסד ההנצחה בירושלים יאפשר נגישות של חוקרים בישראל ובעולם אליהם ודרכם ניתן יהיה לאתר שמות של יהודים שנרצחו במדינות אלו בתקופת השואה ושמותיהם טרם אותרו. הפרויקט מתקיים הודות לתמיכת קרן ג"נסיס והקרן היהודית האירופאית.
"זהו הישג חשוב" אמר אתמול אבנר שלו יו"ר יד ושם, כי במקרים רבים התיעוד לרצח היהודים בשטחי בריה"מ לשעבר נמצא בתכתובות הבירוקרטיות המקומיות, מרמת ראשיות המדינה ועד הרשיות הכפריות של המדינות הכבושות.
יורי ילון (ישראל היום)
עוגן ברזל עתיק מהתקופה הביזנטית, בן כ- 1,400 עד 1,700 שנה, נמשה לאחרונה מהים בחוף בת-ים.
העוגן שגובהו 2.1 מטרים ומשקלו כ- 300 ק"ג, התגלה על ידי שני מצילים מדרום לחוף הסלע בעומק של שני מטרים. תחילה סברו המצילים אבי אפיה ודוד מזרחי, כי מדובר בעוגן מודרני, אך לאחר שהתעורר חשדם שזהו עוגן עתיק יצרו קשר עם רשות העתיקות ודיווחו על המציאה.
מפקחי היחידה לארכיאולוגיה ימית של רשות העתיקות שהגיעו לשטח, קבעו שמדובר בעוגן עתיק שהשתמר בצורה מעולה-דבר המעיד על כך, שכנראה נחשף רק לאחרונה,לאחר שהיה קבור במשך מאות שנים מתחת לחול. בצלילת הסקר שערכו המפקחים עם המצילים מצאו עוגן נוסף ועוגן אבן עתיק אף יותר.
מפקח היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, דרור פלנר, אמר כי "מציאת העוגנים מעידה על אפשרות של קיום מעגן עתיק שלא היה ידוע במחקר. אפשרות נוספת היא שמקורם של העוגנים בספינה שחיפשה מקום מחסה טבעי מפני סערה פתאומית. ונטרפה בחוף בת-ים הסמוך לנמל יפו.
ברשות העתיקות ביקשו להזכיר כי כל הוצאת עתיקות מהים מהווה עבירה על חוק העתיקות שדינה שלוש שנות מאסר בפועל.
יורי ילון (ישראל היום )
פסל שיש נדיר של הרקולס, מהמאה השנייה לספירה, נחשף אתמול בחפירות שמנהלת רשות העתיקות ב"חירבת טרבנת" במסגרת פרויקט מסילת רכבת העמק המנוהל על ידי החברה הלאומית לדרכים.
חיבת טרבנת, נמצאת בעמק יזרעאל, ארבעה קילומטר מצפון מערב לעפולה. טרבנת היה ישוב יהודי במאה השלישית לספירה, הנזכר בתלמוד הירושלמי.
ברשות העתיקות ציינו אתמול בהתרגשות, כי מדובר בממצא חשוב ויוצא דופן,"הפסל היה חלק מעיטור בריכת בית מרחץ רומי שנחשף במהלך החפירות" אמר ד"ר ואליד אטרש מרשות העתיקות. "גודלו כחצי מטר,והוא עשוי שיש לבן מוחלק ואיכותו האומנותית גבוהה. הגיבור הרקולס מהמיתולוגיה היוונית והרומית הוא בנם של ראש האלים היוונים זאוס ובת התמותה אלקמנה. הרקולס נחשב לאדם החזק ביותר על פני האדמה, סמל לעוצמה, גבורה וכוח על-אנושי.
יורי ילון (ישראל היום )