פסטיבל "טעמים בעמקים",יוצא היום לדרך על רקע נופי שדות העמקים הפסטורליים בצפון. בפסטיבל, שיימשך עשרה ימים, יתקימו אירועי קולינריה יחודיים, שיכללו ארוחות גורמה, ממיטב מסעדות העמקים (79 עד 109 שקלים) וכן ארוחות בראנץ' עשירות (39 עד 49 שקלים).
אחרי כמעט 400 קילומטרים בכביש החלטתי שזהו, נמאס. הפעלתי וינקר ימין וירדתי מהכביש לשביל שדות שחוצה בקו ישר כמעוף העורב את בקעת כסולות. הגלגלים הגדולים טופפו על השביל, מימין לי שדה תירס ענקי, משמאל הר תבור ממלא את שמשת הנוסע ומעט לפניו – באמצע העמק – עץ אלון בודד ועצום פאר. כמו אי של צל וקרירות בעמק המהביל בחום הכבד ועוד רגע נראה שקלחי התירס בשדות יתפוצצו בגשם של פופקורן. חלפתי את האלון העתיק ועוד חופניים קילומטרים והשביל הגיע למוצא נחל ברק ולטיפוס להר דבורה. לחיצה על מתג אחד הרימה את הגחון גבוה יותר מעל לשטח, לחיצה על מתג שני מודיעה לריינג' שלפנינו שביל סלעים תלול ודל אחידה וכל מה שנותר הוא לכוון את החרטום הפחוס במעלה השביל ולראות איך השדות בעמק מאבדים גובה ככל שהריינג' מטפס על כתף ההר. עשר דקות אחר כך, פרצתי את מבוא השביל לתוך רחוב מנומנם של עיר פיתוח צפונית. מולי חבורה מופתעת של חתולי רחוב ונערים בחופשה ופנסיונרית אחת. הריינג' כליוותן המזנק מן הים, עלה בעננת אבק מהחורש ונחת ברחוב שלהם מותיר עקבות צמיג לבנים כאדוות זיכרון שהרוח תעמם ותמחק.
41 שנים מי זוכר
ארבעים ואחת שנים עברו מאז ה-17 ליוני 1970 כשהוצג הדור הראשון של הריינג' רובר. וזה מרגש מכיוון שהריינג' היה הראשון להביא את הפאר לשטח והראשון לשלב יכולת שטח אמיתית עם איכות חיים ופאר בכביש. מאז היו רק לריינג' רק שלוש דורות – וזה ממש נצח כשדגמים מתחלפים ומתחדשים מדי ארבע שנים בממוצע. הדור השני של הריינג' הופיע ב-1994 והוחלף ב-2001 בדור השלישי שהוא גם הנוכחי.
הריינג' שאומץ בהתלהבות על-ידי אצולת בריטניה ובית המלוכה הפך במהרה לסמל של שליטים ורוזנים. כרכרות ראוותניות לפולטיקאים ושחקנים מוכרים, ושיירות מאובטות של אוליגרכים רדופי מתנקשים. האימוץ העולמי של העיליתות את הריינג' הרימו גם את המכונית מעם ויצרו לה "הילה" של אצילות ויוקר רב, נשגבת מהשגתם של דלת העם. גם אם בפועל – המציאות מעט שונה.
• רוצה לשמוע ממקור ראשון על הריינג' רובר החדש?
• למבחן השוואתי בין ריינג' רובר ספורט לפורשה קאיין
ו-41 שנים זה המון זמן וניסיון כדי להגיע לשלמות. אני מלווה את הדגם הנוכחי פחות או יותר מהשבוע הראשון בו הוצג לעולם. וזוכר את הסחרחורת שסובבה את ראשי כשצעדתי מחוץ לטרמינל שדה התעופה בז'נבה, לקראת התערוכה של 2001, לעבר תחנת המוניות וריינג' רובר חדש בצבע ירוק בקבוק גלש לעברי וחלף כה קרוב לבדר את שערותיי. כבר אז חשבתי שהעיצוב מנצח – משלב באופן מוצלח את המראה הקלאסי של הדור הראשון של הריינג' יחד עם קווים ומידות מודרניים – והמראה הזה נותר ללא שינוי בבסיסו עשר שנים אחרי. יכולות להיות סיבות רבות לכך בין המשמעותיות שבהן היא הסלידה משינוי המצויה אצל רוב המותגים בעולם הפרימיום וסיבה נוספת היא החלפת הבעלות השלישית מאז הוצג הדגם. הריינג' הנוכחי החל את מחזור חייו תחת בעלות ב.מ.וו, המשיך והבשיל בבעלות פורד ועתה עושה את שנתו השניה בבעלות טאטא ההודית (שגם רכשה את יגואר באותה ההמחאה).
מן החוץ העידכונים קלים מאד: שבכת חזית חדשה עם לוגו RANGE ROVER שחור בניגוד לירוק ה"לנד רוברי". מערך מעודכן של פנסים ופגוש קדמי ומאחור פנסים מעוצבים מעט אחרת. רכב המבחן – ברמת איבזור "ווג" החדשה אצלנו כחלק מחבילת איבזור תקנית – צויד בחישוקי 20' עם עשרה חישורים בתבנית שמאד מזכירה אחד מרכבי התצוגה המלהיבים יותר שריינג' רובר הציגה – הסטורמר של המעצב גרי מקגוורן.
גם סביבת הנהג לא מאד השתנתה. הארכיטקטורה הבסיסית נותרה ללא שינוי ומכילה את חיפויי העץ והעור הראויים. שילוש החומרים הקדוש: עץ, עור ואלומיניום מוברש – מופיע כאן במופע מרשים של איכות ואלגנטיות. שני פרטים בולטים כמעט מייד בהעדרם: לוח מחוונים שאת מקומות תופס מסך LCDרב-פונקציות ומנוף הילוכים שאת מקומו תופסת חוגה עגולה – המתרוממת ברגע ההתנעה – ופוקדת על תיבת הילוכים חדשה עם שמונה יחסי העברה. מי שהשתמש בעבר בחוגה – מערכת הטריין ריספונס – מסתפקת עתה רק במיתוג לחיצה רגיל וכפיצוי קבלה כינוי חדש: "terrain optimization". עוד תמצאו מערכת שמע מאד מושקעת מבית הרמן-קרדון, מערך מצלמות היקפי, מולטימדיה עם מסך מגע ברזולוציה גבוהה, ספי דלת ממותגים המאירים בעלטה, מראות צד המתריאות במקרה של חדירת גוף לשטח המת שלהן, מושבי עור מחושמלים לפנים ומאחור וכן – גם מיזוג לזוג המושבים הקדמיים המשיב אוויר צונן דרך נקבים זעירים בריפוד עור oxford יקר ומעודן (זה אותו העור המשמר גם במכוניות יגואר ועשוי מעדרים שגדלו במתחמים מוגנים ללא גדרות תיל ונבדקו פן צלקת זעירה תפגע בשלמותם).
היושבים מאחור – לרוב גם אלו ששילמו על הכרכרה – נהנים מבקרת אקלים מפוצלת משלהם, ומושבים בעלי כיוונון חשמלי לזווית המשענת.
וגם נוסע?
החידוש העיקרי של הריינג' החדש נמצא תחת מכסה המנוע (אשר אגב מתרומם עם סיוע של בוכנה הידראולית בהינף אצבע). מנוע דיזל V8 כפול מגדשי-טורבו ועם הזרקת סולר בלחץ גבוה מאד. המנוע עומד בתקני זיהום האוויר המחמירים של יורו 6 ומפיק 313 כוחות סוס ונתון מהמם חושים של 70 קג"מ ב-1500 סל"ד בלבד (שזה כמו שמונה סוזוקי אלטו יחדיו). לפי נתוני היצרן עומדת פליטת המזהמים על 264 גר'/ק"מ די קרוב למנוע ה-V6 דיזל המשמש דגמים אחרים של ריינג' רובר ספורט ולנד רובר דיסקברי.
היתרון המסורתי של הריינג' היה לכל אורך השנים טמון במערכת מתלי האוויר שלו. וגם כאן המערכת הזו מופיעה בגרסתה העדכנית. המערכת הזו לבדה אחראית עם הרטנספורמציה של הריינג' מכרכרה עירונית מהודרת לפלח בולס רגבי עפר. מרווח הגחון נע על פני טווח של 16 ס"מ ממצב "גישה" עם מרווח גחון של 15 ס"מ ועד מצב של זחילת סלעים עם מרווח גחון עצום של 31 ס"מ. בהקשר הסלעים אציין שהריינג' מצוייד גם ב-LOW עם יחס העברה קצר ושימושי מאד בשטח ובשתי נעילות דיפרנציאל (למרכזי והאחורי) המפוקדות מחשב.
כראוי לכל כרכרה מהודרת גם לריינג' אתה תטפס למושב. דיגדוג כפתור התנעה והדיזל הגדול מתעורר לחיים, נסתר מאחרי שכבות של בידוד וספיגת רעשים. אני מאד נהנה לנסוע בעיר עם כלי רכב גבוה, ותנוחת הישיבה הגבוהה והמסורתית של הריינג' מקנה שדה ראיה מצויין להשתחל בעיר הצפופה. לא פחות חשוב – למי שזה חשוב – אפשר לראות די בקלות מי יושב מאחרי ההגה כשאתה יושב ולוגם אספרסו בבית הקפה על סיפה של מדרכה מקובלת.
איכות הנסיעה מצויינת, אפילו על האספלט השבור שבעיר, ואפילו שחישוקי 20 אינץ מוסיפים למראה אך פוגעים מעט בתחושת הריחוף לה ציפיתי. למרות המידות הריינג' מסתדר מצויין בעיר, קוטר הסיבוב שלו קטן במפתיע, וההתמצאות במרחב בזכות מערך המצלמות ההיקפי מעולה.
אחרי הס"ד העירוני יצאנו לכבישים הפתוחים, וכאן הריינג' הבריק. המנוע סובב בסל"ד נמוך עד כדי גיחוך- 1100 סל"ד ב-120 קמ"ש. תעלו את הסל"ד ל-1500 ותיאלצו להמציא תירוצים ממש משכנעים לשוטר התנועה שיתפוס אתכם. זמינות הכוח, והכמות שלו, מהממים וממכרים ולמרות שהריינג' שוקל 2580 ק"ג הוא יגיע ל-100 קמ"ש ב-7.5 שניות בלבד וישפיל בתאוצות ביניים כלי רכב רבים בעלי יומרה. ממש ענק קל רגליים. אילו אפשר היה לשייט אצלנו במהירות גבוהה מאד – הוא היה מסוגל לעשות זאת על פני יום שלם מבלי להעלות אגל זיעה יחיד על מצחו. בתנאים שלנו, הציב הריינג' צריכת דלק קמצנית של 11 קילומטרים לליטר ועם מיכל של 100 ליטרים זה אומר שתעברו כמעט 1000 קילומטרים בין תידלוקים. מדהים.
סיכום
מד החום החיצוני הראה 42 מעלות כשהנוף של הבקעה בואכה עמק הירדן זורם לו מחוץ לשמשות כפולות הזיגוג. בתוך הריינג', קריר ונעים, בקרת האקלים על 22 מעלות, אוויר קריר נושב דרך ריפודי האוקספורד מחסל כל סיכוי שחלילה כתם זיעה יכתים את חולצתי והתנועה זורמת מעיקול בכביש, למורד ומעלה.
למחרת החזרתי את הריינג' לסוכנות, מלנכולית החזרתי את המפתח לסוכן החייכן שחיכה לשמוע את דעתי – הרבה לא יכולתי לומר, רק עצב גדול על הפרידה ממכונית שרד מדהימה שיודעת לשנות צורה ולתת הרבה מאד במקומות שמכוניות פאר אחרות לא תעזנה לדרוך. שילוב מרשים של אומנות ומסורת, עם טכנולוגיה ומכאניקה מתקדמת. מהירה ומלהיבה אך גם חסכונית ושימושית.
מיליון שקלים זה המון כסף בכל קנה מידה – אבל הריינג' נמדד על סקאלה משל עצמו – וחשוב לזכור זאת כי מי שקונה אותו באופן יחסי יתאמץ פחות מאשר שהאדם הממוצע מתאמץ כשהוא קונה את ה-1.6 האוטומטית שלו. הכל יחסי.
מאת רוני נאק
פורסם במגזין שטח
מידי שבת בחודש ינואר, בשעות 11.00-15.00, תתקיים בגן הלאומי בית גוברין, חויית מוסיקה וצלילים עם כלים שונים, מאוסף כלי נגינה מרחבי העולם, בהפעלתו של המוסיקאי שיר סופר, נאזין,נשמע וננגן יחד ולחוד במגוון הכלים מהאוסף. בנוסף, יהיו דוכני אוכל בתשלום.
אילן גטניו (ישראל היום)
בכל שישי ושבת בחודש ינואר בשעות 10.30 ו- 11.30 (חוץ מימי גשם), יתקיים בגן הלאומי בית-שערים, סיור במערות המנורה.
מתנדבי גן הקהילה ייקחו את הבאים לסיור ללא תשלום במערות, בהן ניתן לראות עיטורים, כתובות ועדויות לחיים מן העבר של העם היהודי בארץ ישראל מלפני 1.800 שנה. נחזור להווה בהליכה דרך ואדי יפה ופורח.
מגיל 7 ומעלה,חובה להצטייד בפנסים.
להרשמה בטלפון 04-9830946
אילן גטניו (ישראל היום)
ב-26 בדצמבר 1936, התקיים באולם יריד המזרח שבצפון תל-אביב, הקונצרט הראשון של התיזמורת הסמפונית הארץ ישראלית,לימים התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מייסד התזמורת הכנר, ברוניסלב הוברמן, הזמין לרגל האירוע, את ארטורו טוסקניני הגדול, מגדולי המנצחים של אותו הזמן, והתוכנית הנדיבה כללה שתי סימפוניות (בראמס ושוברט) וכמה קטעים קצרים מאת ובר, רוסיני ומנדלסון.
בסוף חודש זה תציין התזמורת הפלהרמונית 75 שנים לקונצרט הבכורה בפסטיבל חגיגי שיימשך שבועיים (17-31 בדצמבר), בהשתתפות כמה מגדולי המנצחים והסולנים, ובהם זובין מהטה, ואלרי גרגייב, מארי פרחיה, יבגני קיסין, יפים ברונפמן, ויג'ה וונג. גם נוכחות ישראלית בולטת תהיה בפסטיבל, הכנרים גיל שחם ופנחס צוקרמן, המנצח אילן וולקב, והזמר שלומי שבן, שיגיש תוכנית יחודית עם התזמורת.
הפסטיבל יערך בהאנגר 11 בנמל תל-אביב, והדבר מהווה לדברי מנכ"ל התזמורת, אבי שושני "סגירת מעגל היסטורית,שכן גני התערוכה בתל-אביב שימשו ביתה של התזמורת בימיה הראשונים. בפסטיבל הקרוב נארח את מיטב האמנים והמנצחים שמלווים אותנו שנים ארוכות", מוסיף שושני, "אנו נרגשים לחגוג 75 שנה לתזמורת עם עשרות אלפי המנויים הותיקים והחדשים שלנו".
מתן אורן (ישראל היום)
מירי מסיקה, דנה ברגר וקרולינה
יופיעו במופע ההתרמה השנתי של עמותת 'רוח נשית'
המקדמת עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות
עמותת 'רוח נשית', החותרת לחולל שינוי חברתי באמצעות קידום עצמאותן הכלכלית של נשים נפגעות אלימות בישראל, תקיים השנה את מופע ההתרמה השנתי של העמותה בהשראת שנת המאבק החברתי בסימן "כח נשי".
השנה התגייסו לטובת המופע, נשים חזקות, מכל קצוות הקשת המוזיקה הישראלית – מירי מסיקה, דנה ברגר וקרולינה. את הטקס תנחה נשיאת פורום נשות העסקים של רוח נשית, השחקנית יעל אבקסיס.
אירוע ההתרמה, הנערך זו השנה הרביעית, נועד לגייס כספים, להעלאת מודעות, לגייס מתנדבות ולגייס מעסיקים פוטנציאלים שיקלטו נשים נפגעות אלימות למסגרתם.
'רוח נשית' מבוססת על מערך של מתנדבות, המשמשות כמנטוריות לנשים שנפגעו מאלימות.
יעל אבקסיס והזמרת והיוצרת דנה ברגר, שתיהן משמשות בעצמן מנטוריות לנשים נפגעות.
רוח נשית הוקמה בשנת 2007 על ידי מכי נאמן, המשמשת מאז כמנכ"לית העמותה, המציעה פתרונות מעשיים לקידום נשים נפגעות אלימות, במטרה לשלבן בעולם העבודה ובפיתוח קריירה, כמהלך להוצאתן ממעגל האלימות.
מחירי הכרטיסים נעים בין 150-1000 ₪ בטל (072-2507770) או באתר העמותה www.ruach-nashit.org.il, וכן תרומת 10 שקלים ניתן לשלוח SMS למספר 2662 האירוע יתקיים באולם סמולארש באוניברסיטת תל-אביב ב-23.11.2011, בשעה 20:00
באשכול גליל מערבי, השותף בארגון הפסטיבל, החליטו לקיים הקרנות מוקדמות של חלק מהסרטים ברשויות החברות באשכול במטרה להביא לתושבי רשויות אלו את מיטב הדקומנטריה הישראלית
תושבי הגליל המערבי יזכו בסוף החודש לארבעה ימים של קולנוע ישראלי איכותי. כ-30 סרטים יוקרנו במעלות תרשיחא במסגרת הפסטיבל לקולנוע דקומנטרי "דוקו אביב גליל" השלישי, שיתקיים בין התאריכים 28 לנובמבר ועד ה-2 בדצמבר בשלושה מתחמים במעלות: היכל לתרבות ואומנות הבמה, מתנ"ס גרס ומרכז אמנויות וגלריה ע"ש אפטר-ברר. מנכ"ל אשכול רשויות גליל מערבי עו"ד אריק מויאל: "נושא התרבות הוא תחום מרכזי בפעילות הרשויות החברות באשכול והפסטיבל הוא נדבך חשוב בעשייה התרבותית שלנו ואני רואה בפסטיבל דוקו אביב גליל הזדמנות מצוינת להציע לתושבי האזור את מיטב הסרטים הדוקומנטריים הישראלים"
מחירי הכרטיסים לתושבי האשכול ינועו בין 20 ש"ח לסרט ועד שילוב חבילה של עשרה סרטים בסכום מיוחד של 150 ₪. לצד ההקרנות יוכלו הצופים להיפגש עם שחקנים ויוצרים של סרטי הפסטיבל. בנוסף יתקיימו גם סדנאות לילדים ומופעים לכל המשפחה.
אשכול רשויות גליל מערבי, עיריית מעלות-תרשיחא, והנהלת פסטיבל דוקו אביב החליטו השנה לקיים שלוש הקרנות מוקדמות לסרטי הפסטיבל באזור מלבד אלו שיתקיימו במעלות. ב-20 בחודש יוקרן בכפר ורדים הסרט "החיים ביום אחד", יום לאחר מכן תתקיים הקרנה לסרט "הצלמניה" במתנ"ס מעלה יוסף וב-25 בנובמבר יוקרן "הצלמניה" בקיבוץ עברון שבמועצה האיזורית מטה אשר. עו"ד מויאל: "ההקרנות המוקדמות יאפשרו לקהל רב יותר להיחשף לקולנוע הדוקומנטרי האיכותי, הנעשה בישראל. מדובר באירוע שמחזק את הפריפרייה בכלל ואת הגליל המערבי בפרט. מגוון הסרטים שיוצגו השנה נותנים במה לתרבות איכותית שמייצגת מגוון זרמים בחברה שלנו לרווחת תושבי האזור".
גליה בדור, מנכ"לית דוק אביב: "דוק אביב גליל השלישי בשיתוף אשכול גליל מערבי מרחיב השנה את שיתופי הפעילות גם ליתר רשויות האשכול ואני שמחה על הזכות שניתנה לנו להקרין סרטי איכות להנאת קהל הצופים גם ברשויות נוספות כחלק מהפסטיבל, המתקיים במעלות".
את הכתבה הזו אתחיל בווידוי. אני חולה על המוצרים של ק.ט.מ – מת עליהם. אפילו היו בבעלותי שלושה אופנועים מתוצרתם ברצף של כיף אשר נמשך על פני כמעט עשור. במסגרת עבודתי יצא לי לרכב ולבחון דגמים רבים של היצרן האוסטרי – מ-50 סמ"ק ראשונים ועד למפלצות בנפח של כמעט ליטר ותאווה לזלילת קילומטרים ורצוי שאלו יהיו בשטח. אם אתבקש לצמצמם את הווית ק.ט.מ למכנה המשותף לכל מוצרי המפעל ולליבה של היצרן, תהיה זו היכולת לגרום לך לחייך. יודעים מה, אפילו לצחוק צחוק מטורף כזה של סופר-רשע שרוצה לכבוש את העולם. נו, אתם מבינים למה אני מתכוון.
אופני ק.ט.מ הם אולי חדשים בישראל (מיובאים על ידי מוטורספורט של לובינסקי) אבל הם בעסקי האופניים משנת 1964 – שלושים שנים בדיוק אחרי שהחלו ליצר אופנועים מגניבים. כמו עם האופנועים שלהם, גם האופניים נהנים ממחלקת פיתוח עצמאית של היצרן – אשר אוהב לעשות דברים אחרת ולפעמים זה גם מצליח לו. יותר משלושה מיליון אופניים יצאו את שערי המפעל בארבעים ושבע שנות קיומו – ומשרעת הדגמים רחבה לפחות כמו קו מוצרי האופנועים. מאופניים חשמליים, ואורבניים צנועים ועד לאופני דאון היל ופרי רייד שירטיבו את החיתול גם אצל הגיבורים שברוכבי ההרים. נפח היצור עומד היום על מעל 200 אלף אופניים בשנה ולא פחות מ-150 דגמים שונים.
האקסמפלאר
לבחינה קיבלנו את ה"לייקן 2.0". זו הגרסה הבכירה שמיובאת אלינו (מעליה יש עוד שלוש גרסאות בחו"ל – שתיים מהן עם שלדת קרבון). אבל להגדרה הזו יש הרבה גוונים של אפור ואלו בעיקר בצל של מוצר שאיכותו הגבוהה בלוו הכי – ממקמת אותו גבוה בפירמידת המזון של אופני ההרים. ראשית השלדה, והיא מיד בולטת באיכות הרבה וההקפה הפאנטית לפרטים. אפשר בקלות לייחס זאת למוצא היקי של המוצר – וכאן בעיבוד מתכות אין עליהם
לצד נקודות חן רבות בשלדה אשר יגרמו לכל רתך להזיל דמעת אושר, תמצאו מתלה אחורי "צף" ייחודי ל-ק.ט.מ. מאד שלא במקרה גם באופניים מכונה המתלה PSD בדיוק כמו באופנועים – אבל מתייחס לראשי תיבות אחרים. בלייקן הכוונה היא לבולם זעזועים צף אשר מבודד מכוחות הפיתול של השלדה. מהלך המתלה לינארי (ז"א בעל יחס קבוע לכל אורך מהלכו) בתצורה המתאימה במיוחד לבולם האוויר של פוקס המותקן בו. בנוסף, ק.ט.מ טוענת לאופטימיזציה של צנרת האלומיניום המרכיבה את השלדה, ומתהדרת בראש היגוי קוני המעגן טוב יותר את מיסבי ההיגוי ותורם לקשיחות ולדיוק ההיגוי.
האיבזור ההיקפי הוא ג'נרי למדי אבל איכותי בכל זאת. את עבודת המתלים הקדושה הפקידה ק.ט.מ. בידי פוקס. 32 טרלוג'יק 100 בחזית ו-RP23 מאחור- שניהם מוקפצי אוויר ובעלי כיווני שיכוך. העברת ההילוכים, בלמים, וקראנק מופקדים בידי סט מושלם של שימאנו מסדרת XT החדשה ויתר האיבזור ההיקפי מגיע מריצ'י – וגם הוא מיישר קו עם האיכות הכללית של האופניים. ראוי לציין את המושב הנוח ואת הנאבה הקדמית השמנמנה אשר מכילה ציר עב-קוטר אשר גם הוא חלק ממוטיב הקשיחות של הפרונט בלייקן.
כמו שבוודאי הבנתם – ואם לא אז אכתוב זאת בכל מקרה – האופניים של ק.ט.מ הם מוצר מאד איכותי. אני לא ארחיק לכת לומר שהם באיכות של אופני בוטיק אקזוטיים, אבל הם בהחלט לא רחוקים מאלו – בוודאי בכל האמור לאיכות השלדה ולהקפדה החולנית לפרטים. וכל הטוב הזה יעלה לכם 18 אלף שקלים. לא זול בכלל וממוקם בשליש העליון של המחיר די קרוב לאותן שלדות בוטיק.
דיווש
הלייקן 2.0 מיועדים לכסות מרחקים גדולים במהירות. והם אכן מהירים למדי אם כי לא הייתי ממהר להירשם עלהם למירוץ. עם משקל עצמי של כ-12 ק"ג הם לא ממש קלים ולאורך יום רכיבה ארוך זה מורגש. אם תחפשו את היתרון של הלייקן על פני מתחריו תמצאו אותו בדיוק ההיגוי וכשר תמרון מהיר כברק וכן בעבודת מתלים מדהימה ויעילה מאד. תכונות אלו יקנו לכם יתרון מהירות בכל סינגל מפותל או מורד משובש ומסולע. היכולת של המתלים מפוקס לספוג מדהימה אותי מדור לדור והשלדה הקשיחה משלימה את החבילה הזו באופן מושלם. החיבור בין המתלים לשלדה יבוא לידי ביטוי בבטחון רב ברכיבה אגרסיבית ויכולת לתקל פניות במהירות שתכריע מתלים נחותים יותר. תמצאו תרומה גם בתחום של האחיזה בשטח – וזה בפרוש מצויינת – בעיקר בחזית. היגוי חד ומדוייק מאד ויכולת לבלום גם בתנאי אחיזה מינימאליים או משובשים מאד. הפאנאטיות של ק.ט.מ לחיזוק הפרונט מניבה דיבידנדים.
לגבי אופי פעולת מעבירי ההילוכים והבלמים אין לי מה לחדש. הדור החדש של XT עושה חיקוי מצויין של SRAM 9X (שבכל מקרה הייתי מעדיף…) והוא עובד מצויין. לבלמים עוצמת בלימה חזקה מאד ויכולת מעולה למינון כירורגי של עוצמת הנגיסה של הרפידות בדיסקים המאווררים.
לא הייתי ממהר לזנק עם הלייקן לאוויר. מעללים כאלו ממילא אינם בגדרת התפקיד של האופניים האלו ועם מתלים המכויילים לרכיבת שבילים – אפילו אגרסיבית – ומהלך של 120 מ"מ, תמצאו את הגובלים די מהר. לשם כך יש לק.ט.מ דגמים אגרסיביים יותר.
סיכום
לרכב על ה-ק.ט.מ. האלו היה עבורי כמו לפגוש חבר וותיק והעלה בי געגועים ל-ק.ט.מים שהיו שלי. אם לשים את הסנטימנטים בצד – הלייקן של ק.ט.מ. הם ראשית כל מוצר מאד איכותי. והאיכות הרבה באה לידי ביטוי בכל ס"מ של השלדה והרכיבים שעליה. כאופני XC (קרוס קאנטרי) הם יאפשרו לכם לכסות קילומטרים רבים במהירות ויעילות תוך שהם מספקים נוחות רכיבה טובה ויכולת להתמודד עם שבילים משובשים במהירות רכיבה גבוהה.
אני מתקשה לעכל את תג המחיר. שהוא מעט גבוה לטעמי. וכן המשקל העצמי גם הוא שריד לזלילה באוקטוברפסט האחרון. דיאטה קלה במשקל ובמחיר יהפכו אופניים מצויינים – למעולים.
להקת המחול ורטיגו שבה מסיבוב הופעות בארה"ב עטור ביקורות מצוינות ואולמות מלאים.
הלהקה חוזרת עם המופע נול – NULL למרכז סוזן דלל בתל-אביב במסגרת חשיפה בינלאומית.
כוריאוגרפיה: נעה ורטהיים
יום ו' 2.12, מרכז סוזן דלל, תל אביב בשעה 10:00 בבוקר
להקת המחול ורטיגו שבה בסוף השבוע מסיור של "מאנא" בארה"ב.
הלהקה קצרה הצלחה רבה בכל רחבי יבשת אמריקה מחוף המערבי, אורגון וסן דיאגו ועד לחוף המזרחי פילדלפיה , ניו ג'רסי.
גולת הכותרת של הסיור הייתה הופעה בפסטיבל Fall for Dance
באולם הניו יורקי היוקרתי New York City Center. האולמות כולם היו מלאים עד אפס מקום והלהקה זכתה לביקורות מצוינות בקרב העיתונות האמריקאית
לפני המופע השתתפה נעה ורטהיים בפאנל עם כתבת המחול הידועה,ונדי פרון ,עורכת הדאנס מגזין , בנושא המחול הישראלי יחד עם כוראוגרפים ישראלים נוספים היוצרים בניו יורק: צבי גוטנהיימר, נטע פולורמכר וסער הררי.
לצד ההופעות , העבירו רקדני הלהקה כיתות אמן באוניברסיטאות סן דיאגו ו- Rutgers בניו ג'רסי. שעוררו תגובות נרגשות: "המפגש עם רינה ורטהיים והלהקה היה חוויה מטלטלת,
ששינתה עבור רבים מהסטודנטים את תפיסת המחול בפרט והחיים בכלל " אמר ג'ף פרידמן מנהל המחלקה למחול באוניברסיטה בניו ג'רסי.
בעקבות המפגש החלו מגעים ליצירת תכנית לימודי חוץ של האוניברסיטה בכפר האמנות האקולוגי של ורטיגו בקיץ הבא. הלהקה התארחה גם בקהילות יהודית וערכה הרצאות ומפגשי מחול .כולל אירועי גיוס תרומות שאירגנו הקרן לירושלים וארגון בני ציון.
הסיור בארה"ב פתח עבור ורטיגו דלתות רבות, מפיקים ומנהלי פסטיבלים פקדו את המופעים בניו יורק והאחרים והביעו התענינות בלהקה.
כבר בקיץ 2012 הוזמנה ורטיגו לשוב לארה"ב לסיבוב הופעות באמריקן דאנס פסטיבל , ADF ,בצפון קרולינה ובפסטיבל הידוע Jacob's Pillow באזור ניו יורק .
סיור נוסף מתוכנן ב2013-14 בארה"ב וקנדה. הסיור התאפשר הודות לתמיכה הנאה של משרד החוץ ושגרירות ישראל בארה"ב.
"חשיפה בינלאומית" הינו פרויקט ביוזמת מרכז סוזן דלל המיועד לחשיפת המחול הישראלי בפני גורמים מחו"ל עם יצירות שהועלו בבכורה בשנה האחרונה.
השנה יערך האירוע בתאריך: 30 בנובמבר – 4 בדצמבר 2011
להקת המחול ורטיגו חוזרת לתל אביב לסוזן דלל עם המופע:
נול – NULL
במופע החדש חוקרת ורטהיים את משמעות הזמן בחיינו וכיצד הוא למעשה שולט בכל.
"המופע רואה את הדברים הללו מהפריזמה הנשית והזוגית. זהו למעשה דיאלוג אינסופי שהוא חלק מהשיח בעולם הזה", אומרת ורטהיים.
"פסטיבל העוד הבינלאומי – 2011"
בטלוויזיה הישראלית בערבית – ערוץ 33
המופע בשידור חי, יום שלישי 15.11.11 בשעה 21:00
הטלוויזיה הישראלית בערבית – ערוץ 33, תעביר בשידור חי את המופע "דואטים פופולאריים בקלאסיקה הערבית" בביצועה של הזמרת ויולט סלאמה וסולני תזמורת תרשיחא, שיתקיים במסגרת פסטיבל העוד הבינלאומי ה-12 בתיאטרון ירושלים.
במופע ישולבו יצירותיהם של פריד אלאטרש, מוחמד עבד-אלווהאב, עבד-אלחלים חאפז והאחים רחבאני – קלאסיקות של המוסיקה הערבית במאה העשרים, בביצועה של תזמורת תרשיחא למוסיקה ערבית ובעיבודיו של המלחין, המעבד והמנצח נסים דקואר.
העיבודים מציגים דואטים בין התזמורת ומקהלת התזמורת לבין הסולנית ויולט סלאמה, ומדגישים את הרב-קוליות שנוצרת במפגש ואת העושר המוסיקלי שביצירות הקלאסיות.
תזמורת תרשיחא הופיעה במיטב אולמות הקונצרטים במדינות ערב, ובכללם בבית האופרה של קהיר.
מפיקה: מרב כהן
במאי: יהודה כהן
המופע יועבר בשידור חי בטלוויזיה הישראלית בערבית – ערוץ 33
ביום שלישי, 15.11.11 בשעה 21:00