רק דברים טובים

לוויין התקשורת הישראלי, "עמוס 5", ישוגר לחלל ביום ראשון מאתר השיגור בייקונור שבקזחסטן.כך הותר אתמול לפרסום.

הלוויין אמור לספק שירותי תקשורת טלוויזיה וסלולר, ביבשת אמריקה ובחלק מאירופה ומהמזרח התיכון.

עם שיגורו, יצטרף"עמוס 5" לשני לווייני התקשורת שכבר פועלים בחלל ,"עמוס 2" ו"עמוס 3". "עמוס 4" אגב, טרם שוגר והוא אמור להמריא לחלל במהלך 2013.

סער ורדי (פוסט)

פיתוח חדש מציע התמודדות יעילה יותר עם התקפי לב, גורם התמותה מספר אחת בעולם המערבי.
מדובר בריקמה פועמת המכילה סיבי זהב דקיקים, האמורה להישתל באזור בפגוע בלב ולשקם אותו. בראש צוות הפיתוח עומד ד"ר טל דביר מאוניברסיטת תל-אביב.

על פי המחקרים, חמישים אחוז מהאנשים שעברו התקף לב, ימותו בתוך חמש שנים מההתקף הראשון ואילו האחרים, יחלשו מאד. הפתרון המקובל כיום לבעיה הוא השתלת לב, אמצעי המוקבל ובעייתי ביישומו, משום שקיים מחסור במספר הלבבות המיועדים להשתלה. כעת, פיתוח חדש עתיד להטיב עם מי ששרד את ההתקף. הוא הוצג שלשום בארץ במהלך הכינוס הישראלי-צרפתי הראשון בנושא ננוטכנולגיה שאירגן משרד המדע והתכנולוגיה.

לפני שלש שנים, פצח ד"ר טל דביר מאוניברסיטת תל- אביב, במחקר בארה"ב. תחילה, חבר אל חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ובהמשך חזר לארץ וצירף למחקר מדענים מאוניברסיטת תל -אביב. הצוות, שכלל כימאיים, ביולוגים ומהנדסים, שילב בין שיטות של ננוטכנולוגיה והנדסת רקמות. במהלך הניסויים נלקחה ריקמת שריר פגועה ,שנזרעה על ביו חומר, (מצע שעליו אפשר לגדל ולפתח את ריקמת הלב). מאחר שמצע הגידול לא הוליך חשמל שהכרחי לפעילות התקינה של הלב והתאים בריקמה לא פעמו בד בבד, נדרש גורם נוסף שיסדיר את הליקויים החשמליים. החוקרים מצאו פתרון מקורי- הם בחרו בזהב, הודות למוליכותו החשמלית הגבוהה וממנו יצרו סיבים בעובי ננומטרי (כמיליארדית המטר). במקרה הזה, סיבי הזהב נתנו את הפתרון לבעיית תיאום הפעימה הסימולטנית של התאים, שיפרו את מוליכות הרקמה ובעצם כך איפשרו את השימוש בריקמה המהונדסת" הסביר ד"ר טל דביר והוסיף, "התברר לנו שהריקמה מתפקדת יפה מחוץ לגוף ומה שנותר לנו זה להשתיל אותה על הצלקת שנוצרה בלב בעקבות ההתקף, ואז למעשה הלב משתקם". ד"ר דביר התייחס להתאמתו של הזהב בתוך הגוף האנושי. "ידוע שהחומר אינו מזיק למערכת החיסון מאחר שמדובר בסיב הצר מעובי השערה ולכן הדבר מאושר על ידי ה-FDA לשימוש בבני אדם.

המחקר פורסם החודש בכתב העת היוקרתי NATURE NANOTECHNOLOGY. בעתיד אנו מקווים שהשלבים הבאים של הפיתוח יהיו גם סיבי זהב על רקמות מהונדסות עם תאי עצב וריקמת מוח וכך יתאפשר אולי לשפר רקמות מוחיות שנפגעו עקב פגיעות טראומטיות או למשל תאי עצב שנפגעו,או חוט שדרה שנקרע או נפגע, הוסיף ד"ר דביר, שבמעבדתו באוניברסיטת תל-אביב עובדים בימים אלו על הנדסת ריקמת מוח מתאי עצב וביו חומרים המכילים סיבי זהב.

זיוה מוגרבי-קובני ואילן גטניו (ישראל היום)

הזהב שעל כדור הארץ מקורו במטאוריט במשקל של כ- 20 מיליארד טונות שנפל מהשמיים לפני 3.9 מיליארד שנים. כך טוענים חוקרים מאניברסיטת בריסטול שבבריטניה.

החוקרים אומרים כי באמצעות ניתוח של דגימות הסלע הקדומות ביותר, הם הסיקו שמתכות יקרות כמו זהב נוצרו כתוצאה מהפצצה של מטאוריטים, שהתנגשו בכדור הארץ 200 מליון שנה לאחר שנוצר. החוקרים טוענים כי כאשר כדור הארץ נוצר, ברזל מותך שקע למרכזו כדי ליצור את הליבה. ליבת הברזל משכה אליה את המתכות היקרות כמו זהב ופלטינה.

כבר שנים אומרים החוקרים כי המתכות היקרות נמצאות בקליפת כדור הארץ בשכיחות הגבוהה פי עשרות אלפים לעומת הצפוי, בעקבות השקיעה של הברזל בליבת הכדור.

מדעני בריסטול החליטו לבדוק את התיאוריה באמצעות ניתוח של סלעים בני 4 מיליארד שנה. הסלעים הללו נוצרו זמן קצר לאחר שנוצרה ליבת כדור הארץ, אבל לפני הפצצת המטאוריטים, לדברי פרופ' מתיאס ווילבולד, מומחה למדעי כדור הארץ בבריסטול, בסלעים הללו נתגלתה תרכובת איזוטופ של המתכת הנדירה טונגסטן, הוא מצא כי בסלעים בני 4 מיליארד ויותר יש 15 חלקיקי טונגסטן למליון, הרבה פחות משכיחות המתכת בסלעים הצעירים.

לדברי פרופ' ווילבולד, זה יותר ממספיק כדי להוכיח את התיאוריה."המחקר שלנו הראה כי רוב המתכות היקרות נוספו לכדור הארץ במקרה.

אילן גטניו (ישראל היום )

בין כל המכשירים המתקדמים, שלקחו חברי צוות מעבורת החלל "אנדוור", יש גם מוצר כחול- לבן. לא, זה לא פיתוח ביטחוני חדש אלא דווקא יוגורט, יופלה ביו לבן, עם חיידקים פרוביוטיים, נוסחה ישראלית שפותחה על ידי תנובה.

משרד המדע חבר לאוניברסיטה העברית ולמכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל, כדי לבדוק את עמידתם של החיידקים הפרוביוטים בחלל.מחקר זה אמור לשמש בעתיד בתכנון התזונה של אסטרונאוטים בחלל. זו משימתה האחרונה לחלל של המעבורת "אנדוור".

ראש מכון פישר, תא"ל (מי"ל) אסף אגמון, הסביר כי "אחת הבעיות המרכזיות של אסטרונאוט בחלל היא בחירת המזון אותו יאכלו בחלל, כי האסטרונאטים זקוקים למזון עשיר בסידן בחומרים בוני עצם, ומצד שני חומרים העוזרים להגן על המערכת החיסונית. יוגורט, ובמיוחד פרוביוטי, הוא עשיר בסידן, ובוויטמינים ובחיידקים פרוביוטים שעוזרים להגן על המערכת החיסונית". התוצאות הראשוניות צפויות כבר בעוד כשבועיים לאחר נחיתת המעבורת.

מנכ"ל תנובה, אריק שור, אמר כי "שמחנו והתרגשנו לקבל את החדשות ממכון פישר, ובפרט ערב חג השבועות. יופלה לבן של תנובה, נבחר מבין עשרות מוצרי חלב להישלח למחקר משמעותי, באישור נאס"א העולמית, שעיקרו בדיקת עמידות החיידקים הפרוביוטיים בחלל. אנו גאים שמוצר חלב של תנובה לוקח חלק במחקר חשוב זה".

היאלי יעקבי (ישראל היום )