בדרך לשינוי נוסף בעקבות הפחתת הנטל הרגולטורי:

 חקלאות, כלכלה  סגור לתגובות על בדרך לשינוי נוסף בעקבות הפחתת הנטל הרגולטורי:
ינו 122016
 

משרד החקלאות בוחן מחדש את הצורך ברישיון סיטוני
המהלך החדש עשוי לשפר ולשמור על השקיפות, הגינות המסחר, תנאי טיפול נאותים לתוצרת הטרייה ואיתנות פיננסית
במסגרת הליכי הפחתת העלויות לצרכן ולחקלאי על ידי צמצום פערי התיווך, ופיקוח ראוי על יחסים הוגנים בין הסיטונאי לחקלאי, החל משרד החקלאות ופיתוח הכפר בבחינת הליכי בדיקה וחידוש רישיונות סיטוניים הנעשים כיום. במסגרת הבדיקה, בוחן המשרד מחדש את הצורך ברישיון סיטוני למשווקי ירקות ופירות ותנאיו, כחלק מתכנית הממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי הקיים.
כיום, סיטונאים בישראל מחויבים בקבלת "רישיון סיטוני" כתנאי לעיסוק. התנאים לקבלת הרישיון הם על בסיס רישיון עסק בתוקף וקיום שטחי קירור, וחידושו כפוף להצגת רישיון לניהול עסק. על פי נתוני המשרד, בישראל כ- 150 סיטונאים מורשים, ובנוסף כ- 130 חקלאים וחברות שיווק בבעלות של חקלאים שקיבלו רישיון סיטוני לאיסוף תוצרת חקלאית. רישוי סיטונאים יכול לשמש להבטחת תנאי טיפול נאותים לתוצרת הטרייה תוך דרישת תנאים מינימליים, כגון הובלה בשטחי קירור כתנאי למתן רישיון משווק, להבטיח איתנות פיננסית למשווק, כגון מתן ערבות בנקאית שיכולה לשמש לתשלום לחקלאים במקרה של כישלון תמורה או פשיטת רגל של המשווק. כמו גם, להבטיח הגינות מסחר, שימוש ברישוי משווקים ככלי להבטחת כללים לקשרי מסחר הוגנים, וכמובן להבטיח שקיפות.
במסגרת הבחינה, בכוונת המשרד לבחון חלופות שונות, ביניהן לייעל את שיטת הרישיונות, למצוא שיטה שתשמש כפתרון יעיל במקרים של סכסוכים בין החקלאי לסיטונאי ללא צורך בפניה לבתי משפט ולהחליף את חקיקת חירום זו ברגולציה עדכנית או בביטול הצורך ברישוי סיטונאים.
מומחי המשרד בחנו מה שיטת הרישיונות הסיטוניים הנהוגה במדינות מערביות אחרות, בסקירה נמצא כי במדינות אירופה קיימות יוזמות וולונטריות והמשתתפים מתחייבים לכבד קוד אתי ליחסי יצרן-צרכן. בארה"ב לעומת אירופה סיטונאים של פירות וירקות חייבים ברישיון מיוחד שמשמש ככלי אכיפה לעמידה בכללים להגינות המסחר. כללים אלה כוללים למשל איסור על דחיית משלוח של חקלאי ללא סיבה מוצדקת, וחובת תשלום מלוא התמורה לחקלאי עד 10 ימים אחרי קניית התוצרת.
לאור ממצאים אלה, בוחן כיום המשרד ארבע חלופות, שמובאות לשימוע ציבורי טרם ההחלטה ומפורסמות באתר המשרד. הציבור מוזמן לשלוח את הערותיו בכתב עד לתאריך ה-31.1.2016:
חובת רישיון סיטוני – השארת המצב כיום על כנו. לדעת משרד החקלאות חלופה זו אינה מומלצת, כי במתכונת הנוכחית מדובר על נטל רגולטורי שכבר אינו מוצדק.
רישום וולונטרי של סיטונאים המתחייבים לפעול על פי כללים של שקיפות ומסחר הוגן – הסיטונאי מתחייב לעמוד בכללי מסחר הוגן. ובמקרה של סכסוך עם חקלאי לפעול על פי מנגנון מוסכם ליישוב הסכסוך. במקרה של הפרה הסיטונאי יושעה / יבוטל רישומו.
החמרה של הכללים הקיימים לרישוי סיטוניים – התניית מתן הרישיון בהתחייבות לעמידה בכללים למסחר הוגן על פי כללים ברורים שיחוקקו בחקיקה עדכנית, אשר תחליף את ההסדר הקיים בצו.
החלופה הרביעית שנבחנת היא ביטול חובת הרישיון.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל- משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
יונ 022011
 

האם הביטוי, "בוקרה פיל מישמיש", שמשמעותו, מחר בעונת המשמש,  ואשר מתאר תאריך שלא יקרה לעולם, בשל עונת הפרי הקצרה, יפוג מהעולם ?
במכון וולקני פיתחו זן מיוחד של משמש שעונת הפרי שלו ארוכה בחודש שלם מהעונה הקצרה הקיימת היום.

היכולת למצוא משמש איכותי בשווקים נראית לפעמים כמשימה בלתי אפשרית, עונתם קצרצרה ופירות רבים ירקרקים, קטנים, תפלים ואינם בשרניים. הפיתוח החדש במכון וולקני מעניק לפרי צבע מרהיב וחיי מדף ארוכים.

צוותי המחקר של המכון מצליחים, למעשה, להכפיל כמעט את אורך עונת הפרי של הזנים הקיימים, היו הזנים שהופצו על ידי ד"ר דורון הולנד מקדימים את העונה בחודש. במכון וולקני מסבירים כי הזנים החדשים "דניאל", "ניצן" ו"תרוג", מסוגלים להניב פרי גם כאשר מנות קור מועטות, ובכך הם מותאמים לאקלים הסמי-מדברי שלנו.

מקורו של המשמש בסין, על גבול רוסיה, ובמשך יותר מ- 5.000 אלפי שנים הוא מופץ בעולם. העץ גדל במקומות קרים וזקוק למנות קור על מנת להפיק פרי איכותי ויבולים גדולים. בשנים האחרונות האקלים בארץ לא היה נדיב במיוחד במנות הקור, שגרם ליבול מועט ולפירות באיכות נמוכה.

בישראל מגדלים היום כ-6.000 דונם משמש שמניבים כל שנה כ- 15 אלף טון פרי.

אילו גטניו ( ישראל היום )

 

דילוג לתוכן