רק דברים טובים

בשורה לחולי הלב: לראשונה בישראל בוצעה במרכז הרפואי סורוקה בבאר-שבע, השתלה של מסתם לב ללא תפרים, בטכנולוגיה רפואית מתקדמת וחדשנית.

מדובר במסתם לב חדשני מסוג "אינאייבל" (ENABLEׂ), של חברת מדטרוניק, המושתל ללא צורך בתפרים. המסתם מיוצר מרקמת לב סוס, המצטיינת בחוזק ובדקות, ומקופל בתוך "כלוב" של סטנט העשוי מתכת חכמה מסוג ניטינול (ניקל טיטניום). המבנה היחודי של המסתם מאפשר השתלה ללא צורך בתפירה המסורתית, המבוצעת בהשתלת מסתמים רגילים.

פרופ' גדעון סהר, מנהל המחלקה לניתוחי לב וחזה בסורוקה, ציין את יתרונות השימוש במסתם החדשני:"ייחודה של הפרוצדורה הניתוחית הוא בהשתלת מסתם ללא צורך בתפירה כירורגית. שימוש במסתם הזה מקצר את משך הניתוח, את זמן החסימה של אבי העורקים הנדרשת במהלך הניתוח, ואת זמן חיבור החולה למכונת לב-ריאה. הקטנת זמן חסימת אבי העורקים עשויה למזער את מידת הסיבוכים הקשורים בתהליך מסוג זה", אמר פרופ' סהר,שהוסיף כי "המסתם החדשני יאפשר לנו להרחיב את מספר ניתוחי הלב בגישה זעיר-פולשנית,הכוללת חתך קטן לעומת ניתוח פתיחת בית החזה.

בשל המבנה הייחודי של המסתם, ניתן להקטין את קוטרו ולמקם אותו בדיוק מרבי באבי העורקים,דרך חתך מזערי בדופן בית החזה. התוצאה היא מסתם אאורטלי תותב, המקובע ללא תפרים ומחליף ומדמה את תפקיד את תפקוד המסתם הטבעי של החולה.

לדברי פרופ' סהר,מחלות של המסתם האאורטלי (היצרות המסתם או אי ספיקה שלו) הן השכיחות ביותר בקרב מחלות מסתמיות,"בשל העלייה המתמדת בתוחלת החיים, במדינות מערביות קיימת עלייה בשכיחות המחלה שהיא תלוית גיל. בארה"ב, אחד מכל שמונה אנשים מעל גיל 75 סובל מהיצרות בינונית עד קשה במסתם האאורטלי. בישראל מאובחנים מדי שנה כ-1.600 חולים חדשים הסובלים ממחלה של מסתם אבי העורקים. חולים המתאמים להשתלת המסתם החדשני הם מועמדים להחלפה של מסתם אבי העורקים הטבעי שלהם, בשל מחלה מתקדמת של המסתם.

שני גברים מאשקלון ומאילת, עברו לאחרונה בסורוקה את הניתוח בהצלחה. את הניתוח ביצעו, פרופ' גדעון סהר, ד"ר מנחם מצא, סגן מנהל המחלקה, וד"ר אורן לברן.

גדי גולן (ישראל היום)

צנתור בשידור חי. טכנולוגיה מתקדמת וראשונה מסוגה בעולם, שפותחה עבור מכון הצינתורים בביה"ח בילינסון, מאפשרת לחולה ולבני משפחתו לצפות בצינתור לב על גבי מסך האייפד.

את הפיתוח המיוחד יזם פרופ' רן קורונובסקי, מנהל המכון לצינתורי לב במערך הקרדיאולוגי של המרכז הרפואי רבין (בתי החולים בילינסון השרון) כדי לאפשר לחולה ולבני משפחתו לצפות בכל החומר הרפואי שנאסף במהלך הצינתור.

"זוהי סנונית ראשונה המבשרת על עידן חדש של רפואה. במקום להסביר למטופל ולבני משפחתו באקרובטיקה של מילים מה זה צינתור ומה ביצענו במהלך הפעולה, אני מציג באמצעות האייפוד את ההליך הרפואי באופן חזותי מפורט, ברור, חד ומקצועי", מסביר פרופ' קורונובסקי.

לדבריו ,"זו חוויה מסוג אחר המאפשרת "ליצור" רפואה בגובה העיניים, באמצעות חווית השימוש באייפוד, השיח עם המטופל משתנה ואף הופך עניני יותר, אין צורך להשתמש במגוון תיאורים ותרשימים והמטופל יכול להתעמק ב"מה" במקום ב"איך".

בבית החולים בינלינסון מציינים כי מעבר לסיוע למטופל בהבנת התהליך שעבר האפליקציה מאפשרת התיעצות של הצוות הרפואי ממחלקות שונות בכל מקום ובכל זמן, וכן ביצוע מדידות ובדיקת ערכים ישירות על מסך המכשיר.

עוד מוסיפים רופאי ביה"ח, כי צינתור הלב הוא פעולה רפואית המספקת מידע מדויק ומפורט לגבי פעילות הלב ומצב העורקים המזינים אותו. המידע המושג, לדבריהם, עוזר לאבחן במדויק את הבעיה ובכך לבחור את הטיפול המתאים ביותר.

האפליקציה החדשה, פרי שיתוף פעולה של בית-החולים עם חברת -(MCKESSONׂ), מאפשרת כעת למצנתר להציג למטופל ולבני משפחתו את ההליך הרפואי שעבר בצורה קלה ומקצועית והאופן חזותי.

"באמצעות האפליקציה נקלט המידע הנאסף במהלך הצינתור, החל מהליך של ניטור ומדידת לחצים בתוך הלב והזרקת חומר ניגוד לצורך הדגמת כלי הדם, ועד הרחבת עורקים כליליים על ידי בלון, התוכנה מאפשרת להציג למטופל גם חומר הדרכה ומידע נוסף לפני ואחרי ההליך הרפואי מבלי שהוא יצטרך לקום ממיטת חוליו", מסביר פרופ' קורונובסקי.

לדבריו,בעקבות פיתוח זה נראה בעתיד הקרוב יישומים נוספים בעולם הדימות:רנטגן,CT ,MRI, ועוד.

זיוה מוגרבי-קובני (ישראל היום)

פיתוח חדש מציע התמודדות יעילה יותר עם התקפי לב, גורם התמותה מספר אחת בעולם המערבי.
מדובר בריקמה פועמת המכילה סיבי זהב דקיקים, האמורה להישתל באזור בפגוע בלב ולשקם אותו. בראש צוות הפיתוח עומד ד"ר טל דביר מאוניברסיטת תל-אביב.

על פי המחקרים, חמישים אחוז מהאנשים שעברו התקף לב, ימותו בתוך חמש שנים מההתקף הראשון ואילו האחרים, יחלשו מאד. הפתרון המקובל כיום לבעיה הוא השתלת לב, אמצעי המוקבל ובעייתי ביישומו, משום שקיים מחסור במספר הלבבות המיועדים להשתלה. כעת, פיתוח חדש עתיד להטיב עם מי ששרד את ההתקף. הוא הוצג שלשום בארץ במהלך הכינוס הישראלי-צרפתי הראשון בנושא ננוטכנולגיה שאירגן משרד המדע והתכנולוגיה.

לפני שלש שנים, פצח ד"ר טל דביר מאוניברסיטת תל- אביב, במחקר בארה"ב. תחילה, חבר אל חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ובהמשך חזר לארץ וצירף למחקר מדענים מאוניברסיטת תל -אביב. הצוות, שכלל כימאיים, ביולוגים ומהנדסים, שילב בין שיטות של ננוטכנולוגיה והנדסת רקמות. במהלך הניסויים נלקחה ריקמת שריר פגועה ,שנזרעה על ביו חומר, (מצע שעליו אפשר לגדל ולפתח את ריקמת הלב). מאחר שמצע הגידול לא הוליך חשמל שהכרחי לפעילות התקינה של הלב והתאים בריקמה לא פעמו בד בבד, נדרש גורם נוסף שיסדיר את הליקויים החשמליים. החוקרים מצאו פתרון מקורי- הם בחרו בזהב, הודות למוליכותו החשמלית הגבוהה וממנו יצרו סיבים בעובי ננומטרי (כמיליארדית המטר). במקרה הזה, סיבי הזהב נתנו את הפתרון לבעיית תיאום הפעימה הסימולטנית של התאים, שיפרו את מוליכות הרקמה ובעצם כך איפשרו את השימוש בריקמה המהונדסת" הסביר ד"ר טל דביר והוסיף, "התברר לנו שהריקמה מתפקדת יפה מחוץ לגוף ומה שנותר לנו זה להשתיל אותה על הצלקת שנוצרה בלב בעקבות ההתקף, ואז למעשה הלב משתקם". ד"ר דביר התייחס להתאמתו של הזהב בתוך הגוף האנושי. "ידוע שהחומר אינו מזיק למערכת החיסון מאחר שמדובר בסיב הצר מעובי השערה ולכן הדבר מאושר על ידי ה-FDA לשימוש בבני אדם.

המחקר פורסם החודש בכתב העת היוקרתי NATURE NANOTECHNOLOGY. בעתיד אנו מקווים שהשלבים הבאים של הפיתוח יהיו גם סיבי זהב על רקמות מהונדסות עם תאי עצב וריקמת מוח וכך יתאפשר אולי לשפר רקמות מוחיות שנפגעו עקב פגיעות טראומטיות או למשל תאי עצב שנפגעו,או חוט שדרה שנקרע או נפגע, הוסיף ד"ר דביר, שבמעבדתו באוניברסיטת תל-אביב עובדים בימים אלו על הנדסת ריקמת מוח מתאי עצב וביו חומרים המכילים סיבי זהב.

זיוה מוגרבי-קובני ואילן גטניו (ישראל היום)

בסוף השבוע האחרון עברנו לשעון חורף, ובקופות החולים יצא לדרך כבר אתמול, מבצע החיסונים לשפעת החורף. משרד הבריאות קורא לאזרחים לקבל את החיסון הניתן חינם ללא תשלום, עוד לפני תחילתו הרשמית של החורף, על מנת לתת לגוף את הזמן הנדרש לפתח נוגדנים נגד המחלה.

זני השפעת שנגדם פועל החיסון זהים לאלו של השנה שעברה: קליפורניה A 'פרת" A, בריסביין B' ושפעת החזירים.

במערכת הבריאות מדגישים כי החיסון חשוב לכלל האזרחים אך הוא מומלץ במיוחד לילדים מגיל חצי שנה ועד 6, לבני 65 ויותר, לנשים בהריון ולסובלים ממחלות כרוניות.

סגן ראש אגף רפואה בקופת חולים כללית ד"ר גיורא ורבר, אמר אתמול: "הציבור מוזמן להקדים ולהתחסן על מנת להפחית את היקפי התחלואה בחורף הקרוב".

בבית חולים "קפלן", ברחובות החלו כבר השבוע רופאים, אחיות ועובדי מינהל להתחסן נגד שפעת.

זיוה מוגרבי-קובני,ושלומי דיאז (ישראל היום)