בחפירות ארכיאולוגיות ליד העיר עכו, נחשף לאחרונה חותם זעיר עם דמותה של מנורת בית-המקדש, אשר שימש להחתמת מוצרי מאפה וייתכן שהיה שייך למאפיה שסיפקה לחם כשר ליהודי עכו בתקופה הביזאנטית לפני 1,500 שנה.
רשות העתיקות מנהלת בימים אלו חפירות מבוקרות בחורבת עוצה, ממזרח לעכו, לפני שתונח במקום מסילת הברזל עכו-כרמיאל. בחפירות התגלה חותם עשוי חרס השייך לקבוצת "חותמות לחם" ששימש בדרך כלל להחתמת מיני מאפה.
ד"ר דני שיאון, המנהל את החפירה מטעם רשות העתיקות, אמר אתמול כי "זו הפעם הראשונה שמתגלה חותם זה בחפירה ארכיאולוגית מבוקרת, כך שאפשר לקבוע את מוצאו ואת תאריך ייצורו. חשיבותו הגדולה היא בהוכחת קיומה של קהילה יהודית ביישוב עוצה בתקופה הביזנטית-הנוצרית. הימצאות יישוב יהודי קרוב לעכו, באזור שבתקופה זו היה נוצרי מובהק מהווה חידוש במחקר, בשל הקירבה הגאוגרפית של חורבת עוצה לעכו. יש לשער שהיישוב סיפק דיברי מאפה כשרים ליהודי עכו בתקופה הביזאנטית.
על פני החותם, חרוטה מנורת שבעת הקנים על בסיס צר, בקצה הידית חרותות מספר אותיות יווניות המקיפות עיגול ונקודה. על פי הצעת ד"ר לאה די-סגני מהאוניברסיטה העברית, ייתכן שמופיע בו השם לאונטיוס-שם שהיה נפוץ בין היהודים בתקופה זו ומוכר גם גם מחותם לחם יהודי אחר, שמוצאו אינו ידוע. ברשות העתיקות העריכו כי ייתכן שזה שמו של האופה מחורבת עוצה.
ד"ר דוד עמית מרשות העתיקות, החוקר את נושא חותמות הלחם, הוסיף אתמול כי "אפשר לשער שחותמות עם סמל המנורה ייוצרו באופן סדרתי בעבור אופים יהודים וכל אחד מהאופים העלו חרט את שמו על פני הידית, שאף שימשה חותם. כך היה אפשר להחתים על פני בצק המאפה, לפני אפייתו, חתימה כפולה, את המנורה, סמל הזהות היהודית הכללי של המאפיות היהודיות, ולאחר מכן גם שמו הפרטי של האופה, מה שהוסיף ערובה ואמינות לכשרותו של המאפה".
יורי ילון (ישראל היום)