יונ 142011
 

אין די בחקיקה ירוקה. מה אנחנו כאזרחים יכולים לעשות כדי למנוע מטרדים סביבתיים הפוגעים בבריאותנו. מדריך קצר

פליטת חומרים רעילים מארובות מפעלים, פליטת עשן, ריחות לא נעימים, מצבורי אשפה בסביבת המגורים, רעש בעוצמה גבוהה, מה אנחנו בתור אזרחים יכולים לעשות, על מנת למנוע או לפחות להפסיק מטרדים סביבתיים אלה ואת הפגיעה בבריאותנו?

בשנים האחרונות גוברת המודעות לאיכות סביבה ולשמירה על בריאות ואיכות החיים שלנו. נחקקים חוקים שקובעים איסורים ומחמירים עם המפעלים והמזהמים, לדוגמה חוק אויר נקי, החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק שנחקק השנה ואשר מטיל מגבלות על המשך שימוש באסבסט. חוקים אלה הינם לצד רשימה מכובדת של חוקים אשר נועדו לשמור על בריאותנו ואיכות חיינו.

אולם בחקיקה אין די, אם לא מתבצעת לצידה אכיפה משמעותית, ואם רשויות המדינה לא משקיעות את המשאבים הדרושים על מנת לוודא שהמפעלים והמזהמים האחרים, פועלים במסגרת החוק. בכל מה שקשור לאכיפה, העובדות מדברות בעד עצמן.

החוק למניעת מפגעים סביבתיים

לאזרח אשר מבקש לשמור על בריאותו בעיה קשה. הוא אינו יכול להגיש תביעת נזיקין ולדרוש פיצוי כספי. וזאת למה? מכיוון שדיני הנזיקין מקנים פיצוי רק למי שהוכיח נזק, והוכיח קשר סיבתי בין הנזק שלו לבין המטרד הסביבתי. האם על אזרח אשר מרגיש שמטרד סביבתי פוגע בבריאותו או באיכות חייו, לחכות עד שתתגלה אצלו מחלה ורק אז להגיש תביעה?

את הבעיה הזאת בא למנוע החוק למניעת מפגעים סביבתיים, שמכניס את המפגעים הסביבתיים הידועים, כגון זיהום אויר, זיהום מים, זיהום ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, להגדרת "מפגע סביבתי", וקובע שמי שנפגע או עלול להיפגע ממפגע סביבתי, רשאי לבקש מבית משפט צו המחייב את מי שגרם למפגע להימנע מהמשך גרימת המפגע, ולתקן את המעוות.

 

פניה לבית המשפט אפשרית בהתאם לחוק, רק אם הייתה פניה לרשות ולגורם המפגע, והגורם המפגע לא נקט בצעדים המתבקשים והרשות לא נקטה בצעדים להפסקת המפגע הסביבתי. החוק גם מפרט רשימה של גופים בתחום איכות הסביבה, כגון רשות שמורות הטבע, עמותת אדם טבע ודין, וגופים מסוג זה, אשר יכולים לבקש צו מבית המשפט, גם אם לא נגרם ולא עומד להיגרם להם נזק כתוצאה מהמפגע הסביבתי.

חוק זה אינו מעניק פיצוי כספי לאזרח אשר ביקש מבית המשפט צו להפסקת המפגע הסביבתי. אולם, החוק קובע כי במקרה של תובענה עקב מפגע סביבתי חוזר, תוך שנתיים או פחות ממועד מתן הצו הראשון על ידי בית המשפט, רשאי בית המשפט לחייב את הגורם המפגע לפצות את התובע על נזקים שנגרמו לו עקב המפגע הסביבתי החוזר.

 

אז מה עושים כשנתקלים במפגע סביבתי?

ראשית, מומלץ ליצור קשר עם המוקד העירוני באזור מגוריך. לעתים, פעולה של הרשות תוביל לסילוק המפגע. אם הבעיה לא נפתרה, יש להודיע בכתב למשרד להגנת הסביבה ולגורם המפגע, על הכוונה להגיש תביעה.

אם תוך 60 יום, הגורם המפגע לא נקט צעדים ממשיים להפסקת המפגע, והמשרד להגנת הסביבה לא נקט בצעדים להפסקת המפגע, ניתן להגיש תביעה.

יש לפנות לעורך דין אשר בקיא בתחום, לפרוש בפניו את הנתונים, להעביר אליו את העתקי הפניות למשרד להגנת הסביבה ולגורם המפגע. בשלב זה, בית המשפט מוסמך לתת צווים להסרת המפגע ולנקיטת צעדים על מנת שהמפגע לא יחזור על עצמו.

אם תוך שנתיים לאחר מתן צו על ידי בית המשפט, המפגע לא הפסיק, או חזר על עצמו,ניתן להגיש תביעה נוספת, ללא מכתבי התראה, ואז גם מוסמך בית המשפט לחייב את הגורם המפגע לשלם פיצויים על הנזקים שגרם המפגע.
לסיום, עצתי לקוראים פשוטה – אל תחכו שרשויות המדינה יעשו עבורכם את העבודה. הקפידו לשמור על בריאותכם ועל איכות חייכם, ובמקרה של מפגע סביבתי, נצלו את החוק למניעת מפגעים סביבתיים, הגישו בקשות לבית המשפט, ותרמו את חלקכם בחינוך התעשייה לשמירה על איכות הסביבה.

המאמר נכתב על ידי עו"ד ארז שניאורסון, מתמחה בתביעות ביטוח ונזיקין ובייצוג עובדים בתביעות נגד מפעלים מזהמים מצוות המומחים של פורטל "משפטי", הפורטל המשפטי לקהל הרחב.

 

פורסם ב-NRG

יונ 132011
 

הגלריסט האיטלקי, ארמנו טרסקי, פתח גלריה בתל-אביב, בשותפות עם האדרכלית האיטלקייה ג'ני חנונה ויוסף מטלון.

גלריה ארמנו טרסקי, שנפתחה בשבוע שעבר, מצטרפת לגלריות שמחזיק טרסקי במילאנו, ברומא ובטורינו שבאיטליה. הגלריה שוכנת ברחוב לילינבלום 3 בתל אביב ומיועדת להציג תערוכות של אמנים ישראלים ובינלאומיים בני זמננו.

תערוכת הפתיחה בגלריה, נקראת "עולם" ומשתתפים בה 14 אמנים מאירופה, מארה"ב, ממזרח אסיה ומישראל.

בחודש הבא (5-7 ביולי ),  יתקיים בעיר רחובות, פסטיבל בינלאומי לפסלים חיים בפעם השנייה. בפסטיבל יוצגו מגוון מיצגים אמנותיים ופסלים חיים, פסלים על בניינים פסלי רחוב מרחפים באוויר והפקות מיוחדות לפסטיבל. הכניסה לקהל הרחב חופשית.

יונתן אמיר,ומאיה כהן (ישראל היום )

יונ 132011
 

בשורה חיובית לילדי הזרים הלומדים בבתי הספר ובגני הילדים: שר הפנים, אלי ישי, נוטה שלא להורות על גירושם, גם אם אינם עומדים בקריטריונים להישארות בארץ.

לפני כשלושה חודשים, אחרי שהסרט בכיכובם של ילדי הזרים הלומדים בבית הספר "ביאליק רוגוזין" בתל-אביב, זכה באוסקר, החליט השר ישי, לא לגרש ילדי עובדים זרים שאינם עומדים בקריטריונים אך לומדים במערכת החינוך או בגנים הישראליים. תוקף ההחלטה נמשך עד לסיום שנת הלימודים ב- 30 ליוני, ולאחריו היה מעמד הילדים צריך להיבחן מחדש.

הסיום הקרב של שנת הלימודים, מעורר דריכות בקרב הילדים והוריהם, ואילו במשרד הפנים טרם התכנסה ועדה שאמורה להחליט בנושא. עם זאת, נודע כי ישי נוטה להאריך את החלטתו. על פי גורמים במשרד הפנים, "ילדים שלא עומדים בקריטריונם, אך לומדים בגנים ובבתי הספר, ימשיכו ליהנות מהשוואה לאלה שכן עומדים בקריטריונים שהממשלה קבעה.

יעל בורונבסקי (ישראל היום )

 

יונ 132011
 

מומחים איטלקים יגיעו בקרוב לישראל, כדי לסייע בפיתוח "דרכי יין" המשלבות טיולים בכרמים וביקורים ביקבים. משלחת ראשונה תגיע כבר החודש, תסייר בהרי יהודה ובגליל ותסייע לשוק המקומי למנף את הפוטנציאל החקלאי, התעשייתי והתיירותי שהענף.

הפרויקט שמובילה שרת החקלאות, אורית נוקד, הוא אחד מרשימה ארוכה של פרויקטים משותפים לישראל ולאיטליה, אשר יחתמו היום ברומא במפגש מיוחד בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושמונה שרים, מול מקביליהם בממשלת איטליה. השרים שטסו לרומא הם שרי החוץ, התחבורה, החינוך, החקלאות התרבות והספורט, הגנת העורף, התיירות והתמ"ת.

שלמה צזנה (ישראל היום )

 

יונ 112011
 

היהודים יוצאי גרמניה, שנקראו משום מה "יקים", הגעו לראשונה לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השניה. רובם הגדול היו אלו שכבר אז הרגישו לא נוח בגרמניה שהאנטישמיות הלכה וגברה. ביום חמישי הקרוב, בשעה 18.30, יתכנסו היקים וצאצאיהם בגן התעשיה בתפן, לאירוע ענק ללא תשלום, לציון 75 שנה לעליתם לישראל.

את האירוע יזמה, רעיה שטראוס בן-דור, יקית גאה, במטרה לשמר את התרבות של היקים ולהעלות על נס את תרומתם של הוריה ומשפחות יקיות אחרות למדינה.

האירוע יתחיל במפגש משפחות וחברים, ועל המדשאות בתפן, יוכלו המשתתפים להנות מדוכני אוכל של שטראוס וזוגלובק, ומבית הקפה שיגיש אוכל "יקי" של פעם.

מופע הומוריסטי יסקר את תרומתם של ה"ייקים" למדינת ישראל. האירוע אינו ליקים בלבד.

באזור יש מאות צימרים, ואפשר לנצל את ההזדמנות להגיע לאירוע ולטייל באזור, שבתחומו אחד המסלולים היותר יפים המכונה "שביל נורמן" בכפר ורדים.

יש הסעות מכל רחבי הארץ, רק צריך להרשם במוזיאון ליהדות דוברת גרמנית בתפן.
טלפון : 04-9109609

אילן גטניו (ישראל היום)

יונ 052011
 

לקראת יום העיוור, שיצוין ב-6 ביוני, ערך משרד הרווחה בשיתוף עם עמותת "גשר לעיוור" ,חגיגת בר מצווה מסורתית ל- 120 ילדים עיוורים וכבדי ראיה בספארי ברמת-גן.

אחד מהילדים, ג'ייקוב אוסיפוביץ בן 13, נולד בארה"ב להורים שהיגרו לשם מברית המועצות לשעבר, וכשהיה בן שנתיים, החליטה המשפחה לעלות לישראל.ג'ייקוב שנולד עיוור, לא נתן למוגבלותו להפריע, "אני אמנם לא יכול לשחק ככורגל, אבל אני כבר שנים מנגן בפסנתר ומאד אוהב את זה, אני גם כותב תסריטים וחולם להפוך למדען כדי שאוכל להמציא מכונת זמן, הייתי רוצה להיות קוסם כדי להגשים משאלות, וגם להתחיל לראות".

יעל בורונבסקי (ישאל היום )

 

יונ 052011
 

תשמעו סיפור שבהתחלה הוא מותח,באמצע מצחיק, ובסוף – הפתעה.

מזה איזה חודשיים, פוגשים אותנו אנשים ברחוב, רובם מוותיקי העיר, ואומרים שראו אותנו באיזה סרט בטלויזיה. איפה ובאיזה אתר איש מהם לא ידע לומר. פתאום שאני משוטט באינטרנט, אומר לנו יגאל ארביב מקפה "צמרת", אני פתאום נתקל בסרט על אשדוד בו רואים אותך שוטף רצפות. נזכרנו, בשנת 1965 ,לקראת חגיגות העשור לאשדוד, שלח משרד ההסברה את הבמאי נתן גרוס, שהיה מהיוצרים הדוקומנטרים הכי גדולים אז, יחד עם אחיו יורם, ונתן הגיע לאשדוד לצלם סרט על האנשים והתעשיה. אנחנו עבדנו אז במפעל "ליילנד" להרכבת משאיות, ונתן גרוס בא אלינו למפעל ואמר ששלחו אותו אלינו משום "שהוא מכיר את כולם" ,כך אמרו. נכון שכבר אז היה לנו טור במקומון הראשון של ניסים יחזקאל "רמזור הדרום", והייתי כתב הספורט של העיתון "מעריב". לקחתי יומיים חופש והסתובבתי עם נתן גרוס בכל מה שהיה אז, ומה שהכי מצא חן בעיניו זה שבמפעל "ליילנד" שבו עבדנו, שהיה המפעל התעשייתי הראשון בארץ שעבד חמישה ימים בשבוע. ומה אתה עושה ביום שישי ? שאל נתן ,"ספונג'ה" אמרנו לו וגם עושה קניות לשבת, ומטפל בבת הקטנה. אחרי שבוע מצלצל נתן ואומר, כתבתי תסריט, קח שבוע חופש ונצלם . וכך היה. בסרט אתם יכולים לראות את המפעלים שהיו אז באשדוד ואינם קיימים עוד ,"ליילנד", "צמר אוסטרלי", "רבלון", "יהלומי אשדוד". גם צילמנו ב"בית -לאזרוס" שהיה הסניף הראשון של "הפועל" בכדורגל, ג'ודו, וכדור עף, וכמובן את הנמל שזה מקרוב החל לפעול וחברת החשמל.

הסרט בן 16 הדקות, הוצג לראשונה בקולנוע '"דגון" בחגיגות העשור לאשדוד, ואחר כך צורף כיומן מקדים לסרטי קולנוע. המחלקה לקולנוע של ההסתדרות, צירפה את הסרט לכל הסרטים שהוצגו בקיבוצים ובמושבים שראו סרטים ב-16 מילימטרים, וכך כמעט שלא היה שבוע של קיבלנו איזה טלפון או מכתב, "ראינו אותך אתמול" ויום אחד כתב לנו חבר ילדות מנוי-יורק, "נכנסנו לקולנוע שמציג סרטים דוקומנטריים וסרטי טבע, מסביב לשעון, ואיך שאני מתישב "הפרצוף שלך על כל המסך".

ותיקי אשדוד, ובעיקר כמה מילדי אשדוד של שנת 1965, יכולים לראות את עצמם משחקים בגן הילדים אחד שצילמנו, והגננת מתלוננת, שהיא צריכה לאסוף גרוטאות, משום שאין תקציב למשחקים.

אחת הסיבות להתפתחות המהירה של העיר היתה, שכל עובד של מפעל גדול שעבר לאשדוד, "אלתא" למשל,  היה חייב גם להביא את משפחתו לעיר, וכך הגעו גם המורות, הגננות, האחיות הראשונות לעיר. נכון שאשדוד קיבלה מהממשלה את היותה ל"אזור פיתוח א" מה שאיפשר למשל לעובדים מרחבי הארץ לקבל פצויי פיטורים. אם ברצונם להתגורר באשדוד, וקיבלנו משכנתא של 20.000 לירות ללא רבית כמעט. העולים שהמשיכו להגיע קיבלו דירות חינם. (בתשלום חודשי ) (ופעם נספר לכם איך משפחה אחת קיבלה שלוש דירות ) לאנשי חברת החשמל נבנתה שכונה, שעד היום היא אחת היפות.

אם חייתם אז בעיר, עלולות להיות לכם הפתעות, ושימו לב נתן ואני סיכמנו כבר מהתחלה, שום פוליטיקה, ואכן אף אחד לא מהמועצה המקומית ולא מההסתדרות שהיתה חזקה מאד בעיר, לא הופיע בסרט. אם ניתן לאחד, אמר נתן גרוס, יבואו כולם, ואז סרט על אשדוד לא יהיה לנו.

תיראו ותהנו, מיהודה נחשון

יונ 022011
 

האם הביטוי, "בוקרה פיל מישמיש", שמשמעותו, מחר בעונת המשמש,  ואשר מתאר תאריך שלא יקרה לעולם, בשל עונת הפרי הקצרה, יפוג מהעולם ?
במכון וולקני פיתחו זן מיוחד של משמש שעונת הפרי שלו ארוכה בחודש שלם מהעונה הקצרה הקיימת היום.

היכולת למצוא משמש איכותי בשווקים נראית לפעמים כמשימה בלתי אפשרית, עונתם קצרצרה ופירות רבים ירקרקים, קטנים, תפלים ואינם בשרניים. הפיתוח החדש במכון וולקני מעניק לפרי צבע מרהיב וחיי מדף ארוכים.

צוותי המחקר של המכון מצליחים, למעשה, להכפיל כמעט את אורך עונת הפרי של הזנים הקיימים, היו הזנים שהופצו על ידי ד"ר דורון הולנד מקדימים את העונה בחודש. במכון וולקני מסבירים כי הזנים החדשים "דניאל", "ניצן" ו"תרוג", מסוגלים להניב פרי גם כאשר מנות קור מועטות, ובכך הם מותאמים לאקלים הסמי-מדברי שלנו.

מקורו של המשמש בסין, על גבול רוסיה, ובמשך יותר מ- 5.000 אלפי שנים הוא מופץ בעולם. העץ גדל במקומות קרים וזקוק למנות קור על מנת להפיק פרי איכותי ויבולים גדולים. בשנים האחרונות האקלים בארץ לא היה נדיב במיוחד במנות הקור, שגרם ליבול מועט ולפירות באיכות נמוכה.

בישראל מגדלים היום כ-6.000 דונם משמש שמניבים כל שנה כ- 15 אלף טון פרי.

אילו גטניו ( ישראל היום )

 

יונ 012011
 

המועצה האיזורית גלבוע, קק"ל ורשות ניקוז ונחלים (יש דבר כזה!) מזמינים אתכם להגיע ולהשיק יחד איתם את "סינגל הגלבוע". האירוע מתוכנן ליום שישי ה-10 ליוני. היציאה תהיה ממתחם הסקי החדש שבכניסה לדרך נוף גלבוע ובתכנית שני מסלולים: ארוך בן 30 קילומטרים וקצר של כ-15 ק"מ. היציאה תהיה מהמתחם בשעה 06:00 – כן זה שש בבוקר – וחובה להצטייד בציוד מגן מלא ושתיה. אם ברצונכם להשתתף אנא אשרו זאת עם רשות הניקוז והנחלים (ירדן דרומי כמובן) בטל': 04-6532854. ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום!

 

 

 

רוני נאק שטח.TV

יונ 012011
 

השבוע צוין עשור לאסון ורסאי, וארגון רבני צהר יוצא ביוזמה חדשה: זוגות המתחתנים באולמות שלא קיבלו את כל אישורי הבנייה הנדרשים, לא יוכלו להירשם לנישואים.

בשבוע האחרון פורסם כי בישראל יש עוד מבנים רבים הבנויים בשיטת הפל-קל,ובהם גם אולמות אירועים. על פי היוזמה ,זוג שירצה להירשם לנשואים יצטרך, כתנאי מוקדם, להוכיח שהאירוע יתקיים במקום שנמצא בפיקוח הרשויות המוסמכות ובעל אישורים מתאימיים.

"המטרה היא שאסון מזעזע כאסון ורסאי לא יחזור על עצמו", מסבירים הצהר, "כרבנים מובילים ומסדרים חופה וקידושין מדי ערב בעשרות אולמות אירועים ברחבי הארץ, אנו רואים לעצמנו חובה ואחריות להתריע בפני הסכנה ממאות מבנים הבנויים עדיין בשיטת הפל-קל המסוכנת".

בסוף השבוע שיגרו הרבנים מכתב לשר התמ"ת שלום שמחון, ודרשו ממנו לסיים במהרה סוגיה זו. "על הרשויות בכלל וכמי שאמון על רישוי עסקים ואולמות אירועים בפרט,להביא להסרת המפגעים מאולמות האירועים. אנו קוראים לך לסיים לאלתר את אפיון המקומות שבהן עדיין מצויה שיטת הפל-קל, ולפעול לסגירתם המיידית, ולפתיחתם מחדש רק לאחר שיעמדו בתקנים המחמירים ביותר.

יהודה שלזינגר (ישראל היום )

דילוג לתוכן