בתי הזיקוק בחיפה והארגונים הירוקים משתפים פעולה לטיהור הקישון מזיהום

על פי המלצת עמותת "צלול", שכרו בתי הזיקוק את שירותיה של החברה הבלגית VITO, המתמחה בין השאר בבדיקת יעילותן של טכנולוגיות למניעת זיהום סביבתי. החברה בדקה את שיטות טיהור השפכים של בתי הזיקוק המוזרמים לקישון והעריכה את השפעתם על הנחל. יש לציין שבתי הזיקוק הם רק חלק משורת מפעלים שהשפכים שלהם זיהמו במשך שנים ארוכות את נחל הקישון.

על פי הבדיקה, השפכים של בתי הזיקוק אינם יוצרים תנאים רעילים בנחל. עם זאת נמצא שיש מקום לבצע שיפורים, על מנת להפחית בכמויות של כמה חומרים המזהמים את הנחל. מדובר בין השאר בחומרים כמו חנקן וזרחן, שהריכוזים שלהם היו גבוהים ממה שמקובל באירופה. בריכוזים גבוהים חומרים אלו הם הגורם העיקרי לירידה באיכות מים הפוגעת בצומח ובחי בנחל.

החברה הבלגית המליצה בין השאר להתקין אמצעים לסילוק החנקן, אך הדגישה שלא די בכך כדי לשפר את איכות מי הקישון וכי יהיה צורך גם בשיפור במוקדים אחרים המזהמים את הנחל בנוסף לבתי זיקוק.

מעבר לרצון להוכיח לציבור שהם פועלים לטיפול בבעיות סביבתיות, היה לבתי זיקוק אינטרס מעשי בבדיקה שהזמינה, והוא לקבל גיבוי לבקשות שהם מגישים לוועדה בין משרדית מיוחדת שתפקידה לאשר למפעלים או לרשויות מקומיות הזרמת שפכים המגיעים בסופו של דבר אל הים.

"מפעלים המגיעים לוועדה הבין משרדית חייבים להוכיח שהם השתמשו בטכנולוגיות הטובות ביותר לטיפול בשפכים לפני שהם מקבלים היתר", ציין המנכ"ל היוצא של עמותת צלול, עו"ד יריב אברמוביץ, שייצג עד לאחרונה את הארגונים הסביבתיים בוועדה למתן היתרים. "אנחנו סברנו שהדרך הטובה ביותר לאמת את טענות המפעלים היא באמצעות צד שלישי שיבדוק את שיטות המפעל, ושתוצאות הבדיקה יוצגו בפני הוועדה", מסביר אברמוביץ.

הנכונות של בתי הזיקוק לקיים בדיקה כזאת מעניקה להם, לדברי אברמוביץ, ודאות גדולה יותר בבואם להגיש בקשה מחודשת למתן היתר הזרמת שפכים ותמנע התקפות של גורמים ירוקים. "עכשיו הם יכולים לבוא לוועדה, להציג את הפערים שאיתם צריך להתמודד ומה התוכניות שלהם בענין ולקבל היתר לתקופה שהיא אולי ארוכה יותר. תוצאות הבדיקה מלמדות שמפעל בסדר גודל כזה יכול לעשות את הנדרש ממנו. אני חושב שהוועדה למתן היתרים צריכה לחייב את כל המפעלים לערוך בדיקות כאלו ואז יהיה מדד אובייקטיבי להעריך עד כמה מוצדק לתת להם היתרים", אומר אברמוביץ.

מנהלת רשות נחל קישון, שרון ניסים, ציינה אתמול שהיא אינה מכירה את תוצאות הבדיקה של החברה הבלגית. עם זאת היא אישרה שבסך הכל, בתי הזיקוק הם בין המפעלים הקרובים ביותר להשגת איכות השפכים המטוהרים שנקבעה כיעד לשיקום נחלים. ניסים הוסיפה כי "בתי הזיקוק עומדים בדרישות היתר הזרמת שפכים לים, ובעתיד הם אמורים להתפיל את השפכים ולעשות בהם שימוש חוזר".