טיול נוסטלגי בתל אביב ליום העצמאות (או בכלל)

אם אתם מחוץ לתל-אביב, סעו באוטובוס לתחנה המרכזית החדשה בקומה הרביעית (לפי השילוט), אתם יוצאים לתחנות האוטובוסים. קו 4 יקח אתכם לתחנה הראשונה ברחוב אלנבי (ככר-המושבות) אתם יורדים חוצים את הכביש לצידו המערבי ,והולכים ימינה במעלה הרחוב. ממש אחרי דקה או שתיים אתם בפינת יהודה הלוי, מצד שמאל תראו את בנין הדואר המרכזי של תל אביב שבנו הבריטים ,ומיד, אם יש לכם מעט דמיון, תראו  מה שנשאר מתואי פסי הרכבת שעברו כאן עוד מימי התורכים ברכבת שיצאה מיפו לכיוון ירושלים ,לבנון,סוריה ומצרים.

אנחנו ממשיכים במעלה הרחוב, עד לפינת שדרות רוטשילד, פונים שמאלה והולכים לעבר רחוב נחלת בנימין. מעבר לכביש בפינה השמאלית, עמדו מגדל המים ותחנת כבוי האש של תל אביב הקטנה ולימים בית חברת צים שעלה בלהבות. נמשיך במדרכה הדרומית מטרים ספורים ואנחנו ליד גרם המדרגות של ביתו של מאיר דיזינגוף, שהיה ביתו הפרטי ראש העיר המיתולוגי והוריש אותו לתושבי העיר.שנים רבות היה כאן המזיאון העירוני וב-14 למאי 1948, הכריז כאן דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. אולם ההכרזה שוחזר לאחרונה וזה ביקור חובה במקום. אחרי שקיבלנו חתיכת ציונות ,נרד במדרגות לתוך השדרה נפנה ימינה ונלך לעבר בריכת מים שלצידה אנדרטה שמציינת את זכרם של 64 המשפחות אשר אסף יזם בשם וויס שתמונת הגרלת המגרשים שהוא אירגן היא אולי התמונה הראשונה של אנשי ,"אחוזת -בית " שהפכה לתל אביב. נעבור את הכביש של נחלת בנימין ובבית השני משמאל בשדרות רוטשילד נמצא ביתו של אליהו גולומב  מי שהיה מפקד אירגון "ההגנה" שהפך לצה"ל עם קום המדינה. נבקר בבנין ונתרשם מצורת המגורים בה חיו תושבי תל  אביב בתחילת שנות ה-20  ובקומות העליונות מוזיאון צה"ל. נצא מהבנין נחזור לרחוב אלנבי נפנה שמאלה נחצה את רחוב אחד העם ואנחנו ליד בית הכנסת הגדול  כאן עברו לפני התיבה בבית הכנסת שנבנה בשנות העשרים גדולי חזני העולם, וגם מקהלת הילדים של החזן רביץ. בית הכנסת היה "מפוצץ בשבתות" כמו שאומרים, אבל היום בקושי יש מנין, אמר לנו אחד שעוד מגיע.
בקומת הקרקע, ישנם עד היום "שטיבלך", בתי כנסת קטנים שגם הם הולכים ונעלמים. נצא מבית הכנסת נעבור את הכביש בפינת רחוב מונטיפיורי ונכנס לרחוב הזה. ממול נראה את מגדל המים שכנוכיה  בראשו. כאן אנחנו נכנסים לעיר הלבנה. זהו קטע המרכזי של העיר שאירגון אונסקו של האו"ם, הכריז עליו כמקום לשימור אין להרוס או לשפץ שום מבנה אלא אם עבר את הסכמת הגורמים האחראים לשימור העיר. כאן גם נמצאים בתי הבאוהוס, שנבנו בשנות  העשרים והשלושים של המאה הקודמת. אנחנו מתקדמים במעלה הרחוב ממש בפינת רחוב יבנה, נראה עוד בית עם עמודים בחזית , שנבנה כבית מלון ואכן במהלך מלחמת העולם השניה התאכסנו בו קצינים מחלימים אנגלים,אוסטרלים, ואחרים  והיום הוא בית מגורים רגיל. שימו לב, בכל מהלך הטיול הזה אל הבניינים ,הסתכלו למעלה, לפעמים תראו עבודות של תלמידי בצלאל , באחרים שנת  הבניה ושמו של בעל הבית. עלינו במעלה רחוב מונטיפיורי והגענו בפסגה לככר על שם הנסיך אלברט, מי שהיה בעלה של המלכה הבריטית ויקטוריה  . יש לזכור שבימי מלכותה של ויקטוריה ארץ ישראל (פלסטינה), היתה תחת מנדט בריטי, מאז תום  מלחמה העולם הראשונה 1917 ועד סיום המנדט הבריטי ב-1948 .מצד שמאל אנחנו רואים את בית הפגודה, אחד הבתים המרשימים של העיר נבנה השנות העשרים, ולאחרונה שופץ ע"י מליונר אחד שקנה אותו . כאן, דרך אגב, היתה המעלית הראשונה של העיר לשמחתם של הילדים  השכנים שתפסו טרמפ מפעם לפעם .

נכנס ממול לרחוב מלצ"ט נלך כ-10 דקות ואנחנו ברחוב שיינקין. נלך ימינה עד לפינת רחוב אחד העם ונראה ממול את  קפה "תמר", אחד מאחרוני בתי הקפה המיתולוגים של תל-אביב.
כאן יושבים סופרים, משוררים, אבל בעיקר עיתונאים שמאלנים ושמנהלים ויכוחים שכל אחד יכול להשתתף. מכאן אנו יוצאים לרחוב פונים ימינה למורד רחוב נחלת בנימין שהוא מין "קרנבי-סטריט" מי שמכיר, רחוב לא ארוך במיוחד, מלא בוטיקים וחנויות עם מיטב האופנה האחרונה לאנשים צעירים,בתי קפה קטנים.  כמעט בסוף הרחוב, עוד בית קפה עם הרבה נוסטלגיה, קפה "לנצנר". אם בתמר יושבים שמאלנים, כאן אנשי ימין "מכבי" וביתר עדין חיים .

בקצה הרחוב אנחנו בשיינקין, אלנבי מימינינו, רחוב המלך ג'ורג'  החמישי, נרד כמה עשרות מטרים ברחוב הזה ואנחנו בשוק בצאלאל  המפורסם, והיום שוק פשפשים לכל דבר (חליפה בעשרה שקלים), חגיגה לנשים ונערות, בכלום כסף אתן קונות מלתחה שלמה ..

חוזרים לרחוב אלנבי. הולכים ימינה (לא הרבה ) ומגיעים לרחוב ביאליק נכנסים לרחוב, מימיננו ביתו של הצייר ראובן רובין ולמי שמעונין, הלאה משם, כמעט בקצה הרחוב, ביתו של חיים נחמן ביאליק, ביחוד עם ילדים שווה ביקור ממש ממול כשתצאו, תראו את בית העיריה הראשון של תל אביב . גם הוא נבנה  כבית מלון והיום יש בו תערוכה מתמדת לתולדות העיר.
נצא מהתערוכה ונחזור לפינת שיינקין אלנבי, אם אנחנו בימי שלישי או שישי,ממש ממול ברחוב נחלת בנימין מתקיים יריד אומנות שהאומנים מוכרים שם את מעשה ידיהם, משמאל שוק הכרמל . באמצע השוק ימינה רחוב פדויים יורדים עם הרחוב עד צומת הדרכים  משמאל על דלת ברזל כתוב בגדול "שמעון- מרק". שמעון כבר מנוחתו עדן, אבל  אישתו וביתו עדיין על הסירים והפתיליות. אם לא בא לכם מרק, לאן שלא תביטו יש שם מסעדה .אכלתם  ושבעתם מהשוק, לכו למרכז השוק, הכנסו לרחוב רמב"ם, שיביא אתכם לרחוב אלנבי, שם משמאל תחנת קו 4 שייקח אתכם לתחנה  המרכזית החדשה.

להתראות בטיול הנוסטלגי הבא.